משה גנן
נולדתי בבודפסט. השואה עברה עלי בגיטו. הוריי נספו במחנות. עליתי ארצה במסגרת עליית הנוער. הגעתי לקיבוץ חפצי בה בעמק יזרעאל. עם חברת הנוער עימה עליתי התגייסנו לפלמ"ח. אחרי הצבא עליתי לירושלים ללמוד. הייתי מורה. למדתי באוניברסיטה. תואריי: מ. א. בספרות עברית, ספרות כללית ובספרות גרמנית – שלש ספרויות שאחר 3X3=9 שנות לימוד אינני יודע בהם כדבעי, לצערי. באוניברסיטה מלמדים על, ולא את, הספרות.
אני אלמן, עם שני ילדים, אחר הצבא, תלמידי אוניברסיטאות שונות, הבן בירושלים, הבת בבאר שבע.
אני מפרסם שירים, סיפורים, מסות, ביקורות, תרגומים משומרית, מגרמנית מאנגלית ומהונגרית ( רק מה שמוצא חן בעיני ומתחשק לי לתרגם):
לאחרונה גליתי את האפשרויות הנרחבות שבפרסום קיברנטי.
דוא"ל:
ganan1@bezeqint.net
בוסתן הפירות משורר, מסאי, מתרגם
ברכותי משה.
אני חוזר וקורא בספר
ונהנה
הנה הקישור לביקורת כפי שהיא מופיעה באינטרנט
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1185938.html
שאפו משה היקר!!!!
ונדמה לי שליאור גרנות אשה משוררת
זאת לא ליאור שלנו מהבלוגיה?
תקנו אותי אם אני טועה
נהניתי לקרוא
בהצלחה רבה ומברוק
אתה איש אשכולות משה
אכן, ליאור גרנות שלנו. אישה כמובן.
לגיורא וחנה –
רב תודות –
אין כמו חברים טובים כנפשות פועלות.
כן תרבו…!!!
וניפגש בעוד סיבובים.
מוקירכם
משה ג.
קראתי הבוקר. יישר כוח
אמיר,
תודה על דבריך.
אני מזמין אותך לדבר על הספר בבית הסופר בת"א בערב שיוקדש לו בבית הסופר באוקטובר, בע"ה ואי"ה.
אגב, יש עוד פוסט שלי הנוגע כמדומה לך. אני מחכה לתגובתך עליו – אשמח אם תתייחס.
קראתי, ולא שאין לי מה לומר, אבל אני מעדיף לעסוק ביצירה ולא להתייחס לגועל נפש שאנשים שופכים פה.
לכן מחקתי גם מבלוגי את כל הסחי והמאוס, שמקומו אצל מי שנהנים לבוסס בו בלי לשים לב שמסריח אצלם 🙂
אמיר
מצטרף לדבריך.
מ.גנן
יפה משה! ותודה לגיורא שהגיש לנו את הקישור לקריאה יותר קלה