עַל כּוֹכָב הַזְּבוּבִים – לאנתולוגיה של שירים כמוצע ע"י א. א.

כבר כתבו כאן והודו בעובדה  שכל העולם הוא במה.
אנחנו השחקנים..
מי שעל הבמה הכי הרבה הוא  השחקן על פי מעלתו: הוא מופיע הרבה, הרי מעלתו רבה: ומי שהופעותיו הולכות ופוחתות, זוכה במחיאות כפיים ובשמחה  בהתאם.
קמתי והתבוננתי בבננות. שקלתי ומניתי ומדדתי את מספר ההופעות של השחקנים השונים פה.
 החלטתי  לכבד בפומבי כל אחד על פי מעלותיו ( כלומר על פי כמויות הופעותיו מעל דפי בננות).
מצתאי שהכי הרבה עסקו פה לאחרונה  בש.י. – שוראש פורה רוש לענה. 
 הופיעו עוד  לפי סדר גודלם – ביגל, אמיר, גיורא א), גיורא ב'.
 אם ה' יסייעני, אולי אקדיש ( בלי נדר) לכל אחד  מאלה שיר מעל דפי בננות, וזאת ברוח הצעותיו של אמיר אור..
אינני מבטיח שאוכל לעמוד במשימה נעלה זו, אך  בכל אופן , על כל פנים לשם נסיון – הנה השיר הראשון המוקדש לאיש דגול מרבבה, אור לגויים, שורש דבר, שיודוהו אחיו: 
והנה השיר:

 עַל כּוֹכָב הַזְּבוּבִים

עַל כּוֹכָבָם שֶׁל הַזְּבוּבִים

הָעִנְיָנִים הֵם עֲצוּבִים,

כִּי מָה שֶׁכָּאן לִזְבוּב אָדָם

שָׁם הַזְּבוּב לָנוּ עוֹשֶׂה גַּם.

עַל סֶרֶט דְּבַשׁ תָּלוּי מֵעַל

דָּבוּק אָדָם כֹּה מְדֻלְדָּל,

וּמֵעֲוִית אֱלֵי עֲוִית

הוּא צָף בַּבִּירָה שֶׁבַּחֲבִית

וּבְכָל זֹאת – הַיָּפֶה

הוּא כִּי שׁוּם זְבוּב לֹא יֹאפֶה

אָדָם לְתוֹךְ עוּגָה: וְלָאָדָם לֹא יְבֻלָּע

לוֹ כִּי זְבוּב אוֹתוֹ פִּתְאֹם  יִבְלַע*

*וזאת כנראה כי האדם רע-טעם ומר אפילו לטעמם  של זבובים.