חזרתי כמי ששכח כאן משהו.

 

 

מזמן לא פירסמתי – וסיבותיי עמי.
 יצרי הרע מסיתני – ויש לי לעתים גם מה לומר, חשק להביא לפני עיני קוראים – אני נדחף ומגרד לי לפרסם עוד.
  אם כן, בלב – לא נואשתי. נועצתי  כיצד לא להיואש וכיצד למנוע תגובות לא רצויות. בעקבות מוריי אלך – אם יופיעו תגובות זוועה, למשל  – ולא מתוצרת הארץ – "יצירות" של טרולים, במקרה זה פשיסטיים, שונאי יהודים, מאחלים  להם להיספות באושוויץ, או  – למצער- מצרים על כי הם לא עשו זאת בימי היטלר היקר..
תתפלאו, אינני ממציא.

זה כואב, אבל אין זה מגיע להם בגללם להפסיק לחיות בעולם.

ועתה, ברשותכם, לענין.
מטרת פרסומי: כל המבקש להעיר, ללמד, ללמוד, להוסיף, להציע  פתרונות ולהעיר – יבוא על שכרו.

עוד הערה: נכחתי בערב השקת ספרה של יעל. נהניתי מאד.  ( מאז אני קורא את ספרה בשקידה).חשבתי שאפגוש  מכרים ולא-מכרים מהבננות – ולבסוף הכרתי רק את תהל, לוסי, טובה גרטנר, ואת  יעל עצמה, כמובן. התברר שהיו שם עוד הרבה מ כרים מעל דפי שורות אלה..
חבל  שהפסדתי להכיר אותם. –   אולי בערב אחר.
מ.

  

 הרהורי לשון

 

 

עלתה בשיעור  אגדה אותה אני שומע  שאלת מהות המילה "קנטור", גם בכתיב "קנתור". (קנטרן, קנתרן).  זו מילה פורה ראש ולענה. אם לשפוט לפי המובא במילון אבן שושן, במקורותינו המילה מופיעה לראשונה בפסיקתא קיז: אך אותיותיה ( ק, ט) מעידות עליה שאין שורשה עברי.

עולה רעיון שאולי ה"נ" היא תוספת, כמו במנילה "קנה", =קת=קֶנֶת,  ועוד מקרים של  אבדן הגה במילה, ( או דוקא הוספת הגה, בדרך כלל לאבחון מילה ממילה). קנת = קת, ידית , קנה של כלי, "נשמט הברזל מקנתו" ( מכות  ב, א', לפי הערוך, מובא על ידי אבן שושן). –  אולי קשר למילה לצומת מושגים בעברית,  – ברור, שאין הדמיון (imagination) המעלה דמיון some similarity) ) במשמעויות מלים מוכיחה קרבת ממש בבין המלים.

 

מבקש אני להעיר כללית כי בלשנים שונים בתקופות שונות מפרשות מלים ועומדות על מקורן באופנים שונים. דוגמא: גם חיפשנו מקור המילה ההונגרית   Fillér ( פרוטה), + Forint . העלינו השערה כי מקור שתי המלים גם יחד היא בfollarion   follarion  היווני ( המופיעה   אצלנו בכתובים -בויקרא רבא  לז ב, מרגליות עמ' תתנז. חיפשנו בwikipedia  הנותן את מקור המילה forint, florin  כבאה משם העיר Firenze  (=  (Florence עיר שנוסדה על ידי יוליוס קיסר ב-53 לפה"ס, והיתה בה מטבעה של כסף.  אם כן, מנין המילה Fillér .    נראה כי בלשנים שונים מצביעים לעבר מקורות שונים מאד לאותה מילה.  ( יש עוד דוגמאות).

אך אין זה באמת מענייני כאן. ( ואנו הרי בענייניי חתולים מייללים, מקטרים, מזמרים לפני חלונותינו בלילה. Cat-French  Chat=Chanticleer  ( אבל זו כבר תרנגולת אצל Chaucer), ז. א. זמרת, וזה כבר  chant, cantata, Kántor: לפי מה שלמדנו   במבוא לפונולוגיה k =ch  , (Ts). ההגה "נ" נטייתה רבה להישמט במלים רבות – מאז האכדית, לפחות, וכמובן בחסרי פ"נ וכו', ובוודאי סיבות פונטיות לכך לפיכך המילה צריכה להיות כאילו " קטור", chat-or. . …, ומשם המילה קִטּוּר.

האישה שבסיפור ב-ויקרא רבא לז ב  מקטרת, אפוא. קנט + קנטר = קטר, ולא רצוי שנפליג עוד על כנפי הדמיון כדי למצוא קשר סימנטי בין המילה שלנו לבין  המלים העבריות הדו-שורשיות ( כלומר בעלות שתי אותיות השורש) שמן הסתם עניינן לא לכאן – cut, כתת, גדד, גדע, גדר, כתר, קָטֹעַ  וקטן, ובעיר לעניננו קיטרה עד שנפשו נקוט,  שורש קוט,  וכל מוצאותיהן.

 

ואמנם  צלחת רבה עם מאכלים שונים ומשונים בה שעשויים שתהיה להם איזו קרבה סמנטית לעניננו, אם באמת או אם באורח של היתול – שאשת ר' חנניה (וראה הסיפור האמור בויקרא רבא) הוציאה על בעלה שאיבד כספה חינם קיטור רב, אבל זו משמעות  חדישה וכמובן  חז"ל לא השתמשו בה, מה עוד שלא היה השימוש בקיטור נפוץ בימיהם…

יהא עלינו, אם כן, לחפש, והפעם ביתר רצינות, את מקור המילה. דא אקע שאין מוצאים בענין זה דבר במקורותינו. כל שנותר ביד המעיין לבשל דייסה הגונה  ולהעלות   אסוציאציות למיניהן כדי לנסות להתקרב לפתרון החידה.

הצעת פרופ' שנאן הייתה לעיין במילון בן יהודה, ולעלות על חקר שורש המילה. עבדך, כותב שורות אלה, מיד נרמז והלך לעוד מילונים – ככל שעלה  הדבר בידו על מדפי הספרייה בהר הצופים, במעט הזמן שעמד לרשותו.  וכך מצא:

 

בן יהודה: קנט, הקניט, – המילה באה אל העברית, על פי בן יהודה, מהיוונית: קנט = לדקור. ואמנם ביוונית kentia= sting, bite, prick  (figuratively): cutting remark. kentia =

בידי ספר נהדר (  שטוען כי העברית מקורה ביוונית, או להיפך, בקיצור שהן  אותה שפה: אלה אינן לשונות במגע, על פי כך, אלא  שפות "זהות" שאינן במגע כי אחת הן…). (הדבר מזכיר ספר אחר שבידי הטוען כי ההונגרית והשומרית שפה אחת הן. בכל שני זוגות השפות האלה  יש מלים דומות זו לזו בצורה ובמשמעות, והבסיס המדעי של שני הספרים עולה בקנה אחד… ובלשנים כבר דשו ב"דמיונות" אלה עד לזרא). ואמנם, יש מלים דומות שדמיונן לאו  דווקא בא משהותם של היוונים אצלנו – אך ייתכן כי במקרה זה זהו פתרון התעלומה, שהרי המילה מופיעה לראשונה בטקסטים המיוחסים לחז"ל, מן הסתם מתקופת כיבושי הלשון היוונית בתוך העברית במאות הראשונות של הספירה.

נלמד יוונית כדי לרדת לשורש ההטיה – המלה  קֶנְטִיָה  המוטית  נותנת קָנֹט= עקץ, הרגיז, הכעיס, כבבבלי שבת לא: "והקניטתו אשתו והלך ללון בבית הקברות, ברכות  יח:.  קנטרן הוא המקניט.  זה לא בדיוק כמו טפסר, שענינו אגב איננו איש-אש אלא המילה באמת היא דוב-שר, dub-šar  כותב לוחות אכדי- שומרי: אבל  אולי כמו "סמרטוטר", אחד שמקצועו בסמרטוטים, או  סיומת באנגלית, teach=teacher, ובעברית גם עושה סנדלים= סנדלר וכו'. Kant-er , ועוד סיומת על המילה – "-ן", ספרן, טרדן וכו'. Kant-er-an.

נראה כי העברית נטלה את המילה היוונית ו"עיברתה" אותה, מנתה את המילה בין שורשיה הלגיטימיים והטתה אותו, כדי להסוותה, הוסיפה "ר".

אך בכך לא  מסתפקים, ממשיכים לחפש במילונים. קנתרן הוא  a quarrelsome person..

גם יסטרוב מצייין כי פירוש המילה הוא  to sting, to chide, ובפסחים ירושלמי מקנתרין VI 33 ע"א.

 

אגב אורחא נצטרך לציין שלא כל הדומה שייך! בהונגרית Kantár= pronged tool, bit רסן, שראוי היה לשים בפי האישה המקנטרת, אך המילה איננה באמת שייכת, רק דומה. אבל היא מופיע  בתוספתא כלים 14.3.

יש תופעות לשוניות מתמיהות כאלה, שבמחשבה שנייה  נראות מוצאות פיתרון: לשתי השפות – ההונגרית והעברית – באה המילה הזאת מהיוונית, אם לא מלשון קדומה יותר שעסקה ברתימת סוסים. ולהונגרית ( על פי המילון) המילה באה מהטורקית.

 

דרכי המלים נעלמות.

וכיון דדש דש, עליתי אל הררי ספר     – מילון למקרא ולתלמודים  בלאטינית:  Buxtorf, Johann, 1564-1629 Lexicon chaldaicum, talmudicum et rabbinicum  Published  by Hildesheim : G. Olms, 1977, התעניינתי וכאן מצאתי כתוב: קניטה: Vexatio, .irritato קנטר:  מקנטרין בדברים. קנטרן, קנתרן, vexator – הספר מביא את המילה בכל הטיותיה ואירועיה במדרשים וכו'. (מביא גם את המילה "קנטר",   בערוך "הקנטר של הבנאי", מייחס למילה היוונית  kentron,  kentron. 

 ואמנם אין זה מקדם.

 

האם יש למילה שלנו קשר לאכדית?

מצאנו מילה שאולי אולי שייכת לחוג הסימנטי של מילתנו:

kanāšu : G. to bow down, submit Gt. stat. : to be constantly submissive D. to subject Dt. to be subjected ŠD = D Š. to make s.o. submit

אולי זו מטרת האישה בקנאתה לכספה, בְּהַקְנִיטָהּ: להביא את בעלה לכוף ראשו בהכנעה.

בשומרית קיימת רק מילה אחת, כנראה, שנראית בעלת שייכות לעניננו:

kana [DARK] (3x: Old Babylonian) wr. kana₆; kana₅; kana₃ "(to be) dark, gloomy; gloom"

זו האישה, מטבעה.

 לסיכום לבסוף – הנראה ביותר הוא הפיתרון היווני. –