הרחבות למילון השפות-האחיות השומרי-הונגרי -עברי.

 

 

 

 

אני מניח שכבר פרסמתי פעם את הדף הזה – המוסיף ומתעשר. אני יודע כי לא כל קוראיי כאן ( במידת קיומם) מתענינים בעניני לשון, או בשפה ההונגרית או השומרית או העברית דוקא – לא עם אלה אני כאן מתכתב. 
 
ענין הקשר בין השומרית להונגרית – נושא  קשה. מה פתאום? מתי ההונגרים גרו במוסופוטמיה? האם השומרים גרו פעם באגן הקרפטים? ומתי? ההונגרים  הופיעו על בימת היסטוריה ב-2000 לפני הספירה, בדיוק בעת בה השומרים נעלמו מעל בימת ההיסטוריה.  ז'יל אופרט "גילה" את הקשר בין שפותיהם (=שפתם, במידה וזו באמת רק שפה אחת).  ההונגרים כמובן שמחו מאד – הנה, הם עם עתיק, בעל שורשים בינלאומיים, לפחות. הדבר  חיזק את הרגשות הלאומניים בקרבם. הבלשן-השומרולוג ההונגרי-יהודי  גזה קומורוצי דחה  דעות אלה. ובאמת, על פי  הבלשנים כולם הדמיון המתגלה בלקסיקה של שתי השפות הוא מקרי לחלוטין.
טוב,  תרחק נפש יהודי מחיזוק הלאומנות ( האנטישמית בעליל) של ההונגרים, אבל האמת – היא מדעית. דהיינו אם א' דומה לב' – אז א' דומה לב'.  זה מדעי בהחלט. המסקנות המוסקות מכך הן ענין של הערכה, על פי רוב סובייקטיבית לחלוטין.
אם כי שמעתי מפי השומרולוג ידידי, דר' אורי גבאי, שחוקר מפורסם, סם פרפולה עוסק בבדיקת קרבת הלשונות הפינית והשומרית (!).  הפינית אמנם לשון קרובה להונגרית ( שתיהן שייכות למשפחת הלשונות הפינו-אוגוריות, אבל אם ההונגרים לא נראה כי היו בקשר אי פעם עם השומרים – האם הפינים כן היו? (ושמא מוצאם ממסופוטמיה…?)

כשאתה בקשר הדוק עם מישהו ( כמו שאני הייתי עם ההונגרית, שפה בה נולדתי), אתה מדמה לגלות  אותו בפני אנשים העוברים ברחוב. כך אולי גם אני עם השומרית – היא עוברת ברחוב, וכדי לקרבה לדעת, אני מגלה בה  פנים נעלמות.

 כמובן, כבר היו אחרים לפניי בכך.

 יוליוס אופרט, בלשן שומרולוג יהודי מגרמניה פרסם ב-1855 תיאוריה לפיה האשורים דיברו טוראנית, שפה קרובה למונגולית וטורקית. שפתם לא היתה לא שמית ולא אָרִית, אם כן.  השומרים המציאו את כתב היתדות.

לשונות טוראן ( מכאן הציפור הלאומית של ההונגרים, ה-Turul, אולי), מונח  שמקורו אידיאולוגי – משמעה – הלשונות הטורקית, אוגרית , אורלית: ( ההונגרים באו לאירופה מרגלי האורל, הצד הסיני): ואפילו הלשון הדרואידית. "טוראן" באירנית הוא שם ארצות אסיה  המרכזית,  ופירוש המילה: "ארץ טור".

משפחת השפות הפינו-אוגריות  כוללת את ההונגרית, ליד שפות נוספות.

 

אם כבר אנו מדברים על ציפורים, הציפור הלאומית של הלאומנים ההונגרים היא Turul, כאמור,  ואולי מקור המילה היא טוראן, אך יש גם אפשרות  אחרת, שמקור המילה זהה למקור המילה העברית "תרנגול", היא  taru-galu, אחות לdaru  ההונגרי, גם שם צפור: =taru-galu-צפור גדולה.

אבל לגבי מלים עתיקות כאלה ומקורן, האטימולוגיה שלהן תמיד עולות כמה אפשרויות.

  מאידך, "כאשר מתחקים אחר שורשי ומקורת מלים בשפות סמוכות, ניתן לגלות פנינים. אשמח, ואולי עוד קוראים ישמחו, על מעקבים בלשיים לשוניים שיעשירו את טווח ידיעותינו ומקורותינו, ויעזרו לנו להבין דברים סתומים" – כותבת רות.

 והנה, זאת כבר בוודאי סיפרתי פה: 
 

אתמול בשיעור  פתחתי בשיחה עם מר X ( התלמיד הטוב ביותר בקורס). שאלתיו מה הן המלים בעברית שירשנו מהשומרית.

 

רוב המלים האלה ידועות: הוא הזכיר מלח, (=ספן) נגר. גם המילה אדריכל היא שומרית, ופרושה אַרְדְ-אֵ-גל=warad-é-gal, = הוא עבד הבית הגדול, הוא ההיכל. (methastasis) = התחלפות העיצורים (

 וכמובן מאליו,  ירשנו את = é-gal היכל.

על המילה "עדן" =( מדבר),… כבר כתבתי.

עז, ברונזה, אורן – גם הזכרתי – מהשומרית הן.

אַפְסַיִם =Abyss= apsu

mašga'en [STATUS] wr. MAŠ.EN.KAK; MAŠ.KAK "a social status or profession" Akk. muškēnu

1. a social status or profession

Akk

Main Entry: ¹agrar·i·an

Pronunciation: \ə-ˈgrer-ē-ən\

Function: adjective

Etymology: Latin agrarius, from agr-, ager field — more at acre

Date: 1600

1 : of or relating to fields or lands or their tenure
2 a : of, relating to, or characteristic of farmers or their way of life <agrarian values> b : organized or designed to promote agricultural interests

Hungarian "ugar"=  שדות שאינם נזרעים כדי שינוחו

AGAM (שומרית) =בִּצָּה

 

אגרה= מס כלשהו, מן הסתם מס קרקע.

שלה (=הוציא מן המים) =הטביע (המשמעות התהפכה)                               

Urudu= ארד

uru= עיר

=  Eburuקציר  ("עֲבוּר"= תבואה)

Hadu=חֶדְוָה (Hung. Kedv)

Gir=stranger=גר, זר

אך אולי ראוי לרשום לא רק את המלים השאולות מהשומרית לעברית אלא גם לשפות אחרות:

 

Russu (sum.)= Fr, rouge, rosa, hung. Rózsa etc.

n
מכאן גם מקור המילה ה"הונגרית"  (?) rozsda,  שפירושה "חלודה" (הוא החומר האדמדם  המכסה את הברזל. חלודה היא סוג של שיתוך שעובר ברזל בנוכחות מים וחמצן.

dilibad [SHINING]=  wr. dili-bad "shining"– = délibáb=דמויות הפוכות הנוצרות במישורים  בעקבות התחממות האדמה: אשליה אופטית

 

אז בינתיים  יש להתייחס למילון השומרי-הונגרי כאל שעשוע פרטי .