בננות - בלוגים / / שיעור בלשון קדם
בוסתן הפירות
  • משה גנן

    נולדתי בבודפסט. השואה עברה עלי בגיטו. הוריי נספו במחנות. עליתי ארצה במסגרת עליית הנוער. הגעתי לקיבוץ חפצי בה בעמק יזרעאל. עם חברת הנוער עימה עליתי התגייסנו לפלמ"ח. אחרי הצבא עליתי לירושלים ללמוד. הייתי מורה. למדתי באוניברסיטה. תואריי: מ. א. בספרות עברית, ספרות כללית ובספרות גרמנית – שלש ספרויות שאחר 3X3=9 שנות לימוד אינני יודע בהם כדבעי, לצערי. באוניברסיטה מלמדים על, ולא את, הספרות. אני אלמן, עם שני ילדים, אחר הצבא, תלמידי אוניברסיטאות שונות, הבן בירושלים, הבת בבאר שבע. אני מפרסם שירים, סיפורים, מסות, ביקורות, תרגומים משומרית, מגרמנית מאנגלית ומהונגרית ( רק מה שמוצא חן בעיני ומתחשק לי לתרגם): לאחרונה גליתי את האפשרויות הנרחבות שבפרסום קיברנטי. דוא"ל: ganan1@bezeqint.net

שיעור בלשון קדם

 

 

 

קצת משעמם ( הנושא).

 

יש גילויים חדשים.

מי  שעוד איננו יודע – תרבותנו ( סיפורי המיתוס של התנ"ך, כולל מוצא אברהם אבינו ועוד) הם במסופוטמיה.

חבל שהיא כבושה כרגע על ידי העיראקים.

יכולנו לתבוע עליה זכות אבות.

חרן – גם היא מסופוטמיה.  "חרן"  – מילה זו פירושה "דרך". ואולי הכוונה שהיא בדרך מארם נהרים לארץ ישראל…

מכל מקום,  קשרי האבות עם מקום זה לא נפסקו עם עלייתם לארץ. אברהם שלח את אליעזר עבדו לקחת ליצחק אישה  לחרן: וכן עשה יעקב שעלה אל לבן לחרן ונשא לאישה שתים מבנות המקום, בני משפחתו. 

(ראו כמה הרחיק עבור אישה – וזאת על פי צו הנישואין בתוך השבט, באופן אנדוגמי).

לסוציולוגיים הפיתרון למה זה ככה. אולי מפאת חוקי ירושה.

למה אני כותב זאת? כדי שתדעו כמה ששורשינו עמוקים. מקורותינו  הראשוניים לא  בכנען, לא במצרים (ספק אם היינו אי פעם שם כעם) , אפילו לא בכנען או בפניקיה משם  למדנו ( על פי ישראל פינקלשטיין במאה ה-7 לפה"ס או בסמוך) לכתוב, אלא בשומר. ולא רק זאת: טענתי כי הלשון השומרית, כמשקע קדום, משתתפת בלשוננו השמי-עברי ( אף על פי שכידוע השומרית איננה שפה שמית כלל).

 

אני מודע לעובדה שנושא זה  לרבים – לרובם – משעמם, לא לעניין, רחוק  ומוזר. מקורותינו ומוצאנו אינם דאגתם היומיומית. אף על פי כן  נראה לי שיש בו – לכל אוהבי התרבות העברית – עניין.

 

הלומד שומרית מגלה דברים.

באלה חשבתי לשתף את מי שיוכל בכגון דא להשתתף.

 

נכון שלא יהיו לפוסט זה תגובות רבות כה אוהדות כלפוסטים של אחרים, אך הנה הוא:

 

אורן = מילה שומרית (eren).

עז = מילה שומרית. ( או אולי  מילה שהושאלה מהאכדית?)

russu=red, ומכאן המילה Rose,

Hung. Rózsa (=ורד) rosita, rosalia etc. רייזל

בודאי יש עוד הרבה*.

 

המילה "בלעם" בשומרית פירושה "חמור". האם אבותינו שכתבו  את סיפור בלעם בן בעור  במקרא כתבו אותו עם חיוך על השפתים – מלשון "חמור פגש חמור"?

 

כולכם מתפעלים מגן העדן, שהוא סינונימה למושג "אלדורדו" – ארץ האושר. שם  חיינו מעל לעצים, (מכל עץ הגן אכול תאכל וגו': והאדמה נתנה לנו חינם את פריה.( רק עם האישה היו כבר צרות).  ואם כי לפתח חטאת רובץ ואליך תשוקתו ויצר לב האדם רע מנעוריו, אף על פי כן מספרים שהאינסטינקטים שלנו שם עוד לא היו שבורים וחיינו כחית השדה, באופן טבעי – בערך כמו של וולט וויטמן מתאר  בשיריו את החיות שהיה גם הוא רוצה לחזור ולחיות כמותן.  (אפשר למצוא את השיר).

אבל מה עושה הדיבוק? טבעו האמיתי של אותו גן נחשף, המסווה מוסר.   הלומד, כאמור, שומרית מוצא כי

eden [PLAIN] (5x: ED IIIb, Old Babylonian) wr. eden "plain, steppe, open country" Akk. edinu:  "desert, steppe".

 

1. plain, steppe, open country (5x/100%)

~ LEX/ED IIIb/Ebla [[eden]] = EDEN = i3-ti-num2 Ebla Sign  

ולאלה שאינם קוראים מילונים  כאלה תרגום:

eden [PLAIN] (5x: ED IIIb, Old Babylonian) wr. eden "plain, steppe, open country"

העדן הזה הוא מדבר, מישור, ותו לא.

אז ככה הוא האושר והעושר, שממה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

* כקוריוז אזכיר את המספר הניכר של מלים בשומרית שמצלצלות – באופן מקרי לחלוטין בלבד, כמובן – כמלים הונגריות. דוגמא: תופעת המתסטזיס (methastasis) ( חילופי הגאים) במילה השומרית (zabar, Hung. Bronz, בעברית – על פי מילון אבן שושן –  המילה מקורה בצרפתית ( כי מציינים את התחנה הלפני-אחרונה של המילה ולא את מקורה  שאולי איננו ידוע כל כך): ארד, מסג של נחושת וכו': מה שמזכיר, דרך אגב, את המילה השומרית  urudu, (נחושת)  בהונגרית     érc   =(מתכת).

 

 

 

 

 

10 תגובות

  1. גיורא פישר

    שלום משה
    מדבריך על עדן=מדבר (או ארץ פתוחה)
    אני מסיק מסקנה הפוכה מזו שלך:
    גן בעדן=גן באמצע המדבר

    • גיורא,
      תודה.

      זה ביום בו העולם פורח ויש לי תקוה קטנה בלב.

      אחרת כמו שאני כתבתי…
      עוד נראה אם יהיה שמח.
      מוקירך
      מ.

  2. לריאליסט ולסן היקר,
    השתמשתי במילה "אלדורדו במובן הבא:
    El Dorado is also sometimes used as a metaphor to represent an ultimate prize or "Holy Grail" that one might spend one's life seeking. It could represent true love, heaven, happiness, or success. It is used sometimes as a figure of speech to represent something much sought after that may not even exist, or at least may not ever be found

    בקיצור, השימוש במילה במובן "אושר", happiness' לא כל כך טעות, אבל תודה שהפניתם את תשומת הלב למקור ולמובנים נוספים של המילה.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למשה גנן