בוסתן הפירות משורר, מסאי, מתרגם
סבינה פרסמה היום שיר, לכו וקראוהו. – ואני כתבתי שיר תגובה ( יש וכך אני נוהג), ואני מפרסמו כאן מחדש ( מלבד באתרה):
והנה השיר:
בַּקִּבּוּץ
זֶה שִׁיר הַכַּפְכַּפִים
זֶה שִׁיר הַמְקַלַּחַת
גְּבָרִים וְנָשִׁים בַּקִּבּוּץ
רוֹחֲצִים בְּיַחַד.
הַגְּבָרִים דָּנִים
בְּעִנְיָנַי הָרֶפֶת,
זֶה מְקוֹם הַוְּעִידָה
עַל שְׂדוֹת הָאַסְפֶּסֶת.
אַךְ אִם אִישׁ שָׁם לְבַד
הוּא נוֹתֵן בְּשִׁיר קוֹלוֹ.
חֲזֵהוּ מִתְרַחֵב: הוּא שָׁר
חָזָק וּמְאֻשָּׁר. כֻּלּוֹ
מְאֹשָׁשׁ: הַקִּירוֹת
כְּלֵי אָקוּסְטִיקָה.
הוּא מְזַיֵּף: אַךְ שִׁירוֹ
מִ"צְּלִילֵי הַמּוּסִיקָה"!
זֶה שִׁיר הַכַּפְכַּפִים
זֶה שִׁיר הַמְקַלַּחַת
גְּבָרִים וְנָשִׁים בַּקִּבּוּץ
רוֹחֲצִים בְּיַחַד
(רַק קִיר דַּק בֵּינֵיהֶם,
שֶׁלֹּא יִרְאוּ לָהֶם אֶת הַתַּחַת).
בוקר טוב משה
כתבת:
"ואני מפרסמו כאן באין לי דבר טוב יותר לעשותו"
אולי לא הבנתי כהלכה את המשפט הזה ,אבל יש בו משהו מעליב לקוראים.
בברכה
גיורא
גיורא,
אולי אתה רגיש מדי. מחפש פגמים. ההערה באה לסמן דרגה. זה הרי איננו שיר רציני, אלא שיר קליל ואולי היתולי. העריכו נא כך.
פנה אולי אם כן לפרסומיי האחרים בהם לא תמצא פגם, זה או אחר.
מ.
למשה
לא מצאתי פגם בשיר,למען האמת, בהערתי לא התייחסתי אל השיר אלא אל ההערה שבה אתה אומר שאתה מפרסם אותו כאן כי אין לך משהו טוב יותר לעשות עם היצירה או עם זמנך.
שים לב, שסייגתי את דברי והערתי שכנראה ולא הבנתי "למה התכוון המשורר".
אני לא צריך לחפש פגמים ביצירתך.
שתהיה לך שנה טובה ורבת יצירה ופרסומים.
גיורא
גיורא – והאמנים ביניכם
לאחרונה הוצע כי שיריי יולחנו.
אולי יש שירים שראויים לכך…?!
אינני יודע מלחין שיעשה כן.
מתגובתו של פישר עלה על דעתי שיכול היה להציע איזה מלחין מהקיבוץ שיכתוב לשיר מנגינה.
למשה
צר לי, אני גר במושב ולא בקיבוץ.
ואין לי מכרים העוסקים בהלחנת שירים.
אולי מקוראים אחרים תבוא הישועה.
גיורא
הי משה, שיר שמח שאני שמחה לקרוא לסיום הקריאה שלי את הפוסטים האחרונים, ואולי קצת מביקוריי האחרונים.
היום בערוץ שמונה ראיתי קיבוצניק מבוגר שאוהב להיות חקלאי שמסביר שכל עוד יש בשביל מה לחיות ולמה לצפות החיים טובים, והוא זורע והוא בציפיה לראות את התוצאה והוא מאושר. הוא הסביר שזה כמו בזוגיות כשאישה בהריון ומצפים לראות מה יצמח. אחרי הסרט תהיתי האם זוגיות שאין בה הריון היא זוגיות שנועדה לקמול? אין לי תשובה ואין לי משיכה להיות חקלאי אז אולי אלך לפתוח לי בלוג באיזה רשת שבה אני אבחר לי כנוי ואזרע בה מילים.
היה שלום והמשך ביצירתך, נהניתי לקרוא כאן ולהגיב.
סיגל.
לסיגל,
כל ביקור שלך גורם אך לשמחה.
שמח ששירי הקיבוצניקי מצא חן גם בעיניך.
(לא ממש הבנתי את המשפט הראשון בתגובתך, בענין "הקריאה שלך את הפוסטים האחרונים, ואולי קצת מביקורייך האחרונים").
על זוגיות בלא הריון – אפשר להתוכח. בלא פרי – אני משער שזה קשה, כאילו זה בלי תוצרת, אישה בלי ילד אומרים מרגישה שלא מילאה את ייעודה הביולוגי. שני אנשים בלא ילד ביניהם אבל גם יכולים לחיות (האחד הוא בדרך כלל הצאצא של השני, והם שמחים שיש להם בכל זאת מישהו בעולם. את שחמת הפרי מחלחיף אצלם הכבוד ההדדי.) – אבל זה אולי מצב געוואלדיש, אינני יודע. סיגלי, הרחקת מהשיר שבסך הכל מספר על זמרה במקלחת. ואני מאחל לך זוגיות פוריה. (נדמה שכתבת פעם שיש לך ילדים…?)
סיגל,
ראיתי מה כתבתי בפוסט.
אולי לך יש מכר מלחין…?
(אין בבלוגיאדה כאן מלחינים, רק ציירים, משוררים והוגי דעות, בעלי חוויות משונות למיניהן…?)
ובכן משה, לא מכירה מלחינים חוץ מאחד שהמוסיקה שלו כל כך מוזרה שאין סכוי שילחין שיר קיבוץ על תקופת המקלחות המשותפות, כשקיבוץ עוד היה קיבוץ:)
הפוסט שלך היה אחרון בסדר הקריאה שלי את כל חלון הפוסטים שבבלוגיה, ועוד שיר אחד שמישהו יעלה והוא יעלם. לכך התכוונתי.
ובביקוריי האחרונים, כוונתי היא שאני נפרדת קצת מחממת הבננות. אני על סף שינוי בחיים, ואצטרך יותר לכתוב מאשר לתקשר, ולכן אעשה זאת במקום אחר. למרות שנשארתי וירטואלית מתחילה ועד הסוף כאן באתר, ולמרות ששיתפתי קצת מחיי, זה היה במתכונת מאוד סגורה. כי אחרי שאני כותבת, ממש כותבת, אני לא אוהבת לדבר עם אף אחד, ולמרות זאת…אני אוהבת לעשות את זה החוצה, מן יצר שיתוף ורצון שלא לטבוע בתוך מילים, ואולי גם יש בזה הגבלה עבורי, שכן אז, אני מתחשבת שלא לכתוב באופן מזעזע מידי לצפיה:)
לשאלתך האחרונה, אם יש לי ילדים אז כן, ילדים נפלאים, אבל חברה שלי הכירה בחור לאחר שהתגרשה, והם כבר אינם בגיל של ילדים, והוא מאוהב, והוא רוצה איתה ילד, ומכאן הרהורי זה.לדעתי, זה לא בדיוק הילד (יש לו חמישה מנשים אחרות), זה הצורך לברוא משהו ביחד. כשלחברה אחרת שלי היה מאהב, לא הבנתי, מה הם יוצרים ביחד? מה הדבק? מה ימנע מהחיבור הזה להתרופף כשיום אחד המשיכה תעלם מצד זה או אחר? לצערי לא מצאתי תשובות וגם ילדים אינם בדיוק המלצה לדבק בזוגיות, אלא רק שלב מופלא וחלומי בתקופת חיים מסויימת.
ואותו חקלאי שבקיבוץ…אנשים פשוטים שהלוואי והיה בי חלקיקון מהפשטות הזאת. אבל אין בי.
טוב, זהו בעצם, מקווה שכתבתי יותר ברור הפעם, אם אהיה במצב קריאתי אקפוץ לבקר:)
לסיגל,
בהצלחה בדרכך החדשה, מה שהיא לא תהיה.
כולי התפעלות על הספקי הקריאה שלך. בכל אופן, תודה שקראת גם את הפוסט שלי…
הפעם "נחשפת" וכתבת על עצמם, לא שזה היה ברור וחשוף ביותר – השארת יותר חידות מהבנות, אבל כמובן זה בסדר ככה ( בכלל יש המרימים גבה לשמוע כי כאן הכל כל כך גלוי לכל… .
ומה יש להם ביחד ומה ימנע מהקשר להתרופף? על כך – שתי תשובות. אם השגת יהלום, שמחי בו. אם איבדת אותו – הרי קיבלת במתנה זמן להיות איתו. אחר כך – יש רק הזכרונות.
תחסרי לנו, אך נזכור את כל הטוב שקיבלנו ממך.
אז תשובי בשלום