בננות - בלוגים / / טענו נגדי שאני מתעללת באחותי…
יעל ישראל עושה אהבה
  • יעל ישראל

    סופרת, עורכת ספרים, מבקרת ספרות וקולנוע, מנחת סדנאות כתיבה, מייסדת ומנהלת את "בננות בלוגס". זוכת פרס אס"י של איגוד סופרי ישראל לשנת 2009 על הרומן "אני ואימא בבית המשוגעות"

טענו נגדי שאני מתעללת באחותי…

 

אחת התגובות בראיון שערכתי עם אחותי ב-YNET הוקיעה אותי על שאני ממשיכה להתעלל בה, בכך שראיינתי אותה, ובכך שאני ממשיכה לשוחח איתה כל השנים על פרשת ההתעללות האיומה שעברה בצל בעלה.

 

   חשבתי שאולי לא הבנתי נכון. אבל זה באמת מה שכתבה הטוקבקיסטית הנרגזת, חסידת אומות העולם ללא ספק.

 

   קשה להאמין שב-2007, אחרי שבכל יום אנו נחשפים לחשיבות הדיבור על טראומה, לחשיבות הטיפול הפסיכולוגי והחשיפה הציבורית של נושאים כאובים כאלה, ישנם עדיין אנשים רבים הסבורים שצריך להמשיך לכבס את הכביסה המלוכלכת בתוך המשפחה, ושמוטב לא לדבר על כאבים אלא להדחיק אותם עד שיצמחו מוגלה ויתפוצצו בתוך הלב.

 

   מדהים שעדיין מסתובבים בינינו ניצולי שואה, שחלקנו היינו מעדיפים שימשיכו לשתוק ולא לספר, שיאכלו את הלב מבפנים, כי לנו לא נעים לשמוע.

 

   מדהים שבכל פעם שמי שהוא ניצול של בית מתעלל, אם כילד או כמבוגר, ישנם אנשים שרוצים להשתיק אותו, שסבורים שהוא משקר. מה יש לו לשקר, מה? איזה אדם מעוות מסוגל להגיע למסקנה המטורפת, שאדם המספר כי היכו אותו או התעללו בו מינית בילדות, הוא שקרן ומשמיצן? תחשבו קצת, אנשים! מי שהוריו היו טובים אליו, אין לו שום צורך לקום ולהמציא בדיות כאלה לכל העולם. מי שהוריו אהבו אותו והגנו עליו, אוהב אותם ומגונן עליהם. מי שבעלה טוב אליה, לא תלך ותספר עליו בדיות מטורפות.

 

   מדהים אותי שישנם עדיין אנשים הסבורים שכל הפוסט טראומטים שבינינו, בין אם ממלחמה, מתאונה, מאונס, מהתעללות במשפחה, ומכל דבר אחר, צריכים לשתוק, כי לדבר רק יעשה להם רע. כי אם אנחנו מדובבים אותם לספר ולחשוף, אנחנו ממשיכים להתעלל בהם.

 

   ההפך הוא הנכון!!! ככל שניצולים מכל תופת שהיא ידברו, עם חברים, עם משפחה, עם פסיכולוג, כך תשתחרר המועקה. איך זה ייתכן שבשנות האלפיים מישהו עדיין מאמין שלצבור בפנים את הכאב זה דבר טוב??

 

    כל השיחות שאחותי ואני מנהלות על הנושא זה 23 שנים מאז שהיא ברחה מבעלה, מבהירות לה את רגשותיה. בדרך זו היא פורקת את כאבה, מלבנת אותו, מבררת לעצמה למה הייתה שם ומדוע. כל השיחות אצל פסיכולוגים ובסדנאות עוזרות לה לעשות את זה. זה הפוסט מורטם שלה. הבלוג שפתחה עוזר לה, יותר מכל. כן, היא פתחה אותו כדי לשמש מעין "קו חם" לנשים שהן היום במצב הזה, אבל יוצא כששכל היא כותבת, כך היא פורקת יותר את כאביה ומשתחררת מהם.

 

   וככל שאנחנו נקשיב להם באהדה, נשמש אוזן קשבת אישית וציבורית, כך ייטב לכל הפוסט טראומטים שבינינו.

 

   מי שלא מדבר איתם, מי שלא מדובב אותם, מי שלא רוצה להקשיב להם, הוא הוא המתעלל!!! אותה טוקבקיסטית גסה, שרוצה שעולם כמנהגו יצעד, בשקט, בהסתרה, כמו פעם, היא המתעללת, היא הפושעת. אותה בהמה שרוצה שלא אקשיב לאחותי המדברת, היא המנוולת כאן. וכל מי שנותן יד להשתקות האלה, הוא הפושע, הוא המתעלל!!!!

 

    

 

 

 

 

 

 

 

 

    

 

17 תגובות

  1. יעל, למה את בוערת כל כך בגלל כסילה אחת?
    טוב היה שאחותך הייתה משיבה במקומך.

    • כי זה עניין עקרוני לבנה. מניסיוני ברשימות, בבלוג הקודם שלי, המוני אנשים חושבים ככה. האשימו אותי גם שם, כאשר חשפתי בעידודה של שולמית את המקרה, שאני מנצלת אותה לצרכי רייטינג!!!! האשימו אותי כי אני מתעללת בה בכך שאני מדברת איתה על הנושא!!!

      הלוואי וזו היתה רק דעה אחת, לבנה. רבים האנשים בינינו שחושבים שצריך להמשיך ולא לדבר. וזה לא יקום ולא יהיה!!!! מבחינתי, מטרתי ברשת היא להקים אנשים כדי שידברו, שיחשפו כמה שיותר, כדי שיגיעו כך לריפוי, וכדי שלא נשתוק להתעללים. אני רואה בזה מלחמת קודש, לא פחות ולא יותר.

  2. יעל, האם תוכלי להעביר למייל הפרטי שלי מס" טלפון של מקסים בורט בדחיפות?אולי נמצא דרך לעזור לו.

  3. אלה שמגיבים כמו שמגיבים יכולים להיות אותם האנשים שעברו טרואמה מסוג זה ואינם מסוגלים לדבר ולפרוק את העול. הם פורקים אותו אחרת בהתקפה באלה שכן מסוגלים לספר. אל תתרגשי יעל. אם לכתוב עושה טוב לאחותך, מה משנה מה האחרים חושבים.

  4. רונית בר-לביא

    היי יעל.

    כמו שכתבתי קודם גם לאחותך,
    בהחלט היה מורגש שיש כמה אנשים
    שתוקפים דווקא את הקורבן כאן בתגובות,
    וגם בכתבה בוואיינט.
    קראתי את זו שכתבה לגבייך …

    אני חושבת שאנשים שמגיבים בצורות כאלה הם אנשים שיש להם בעיה שהם לא רוצים להתמודד איתה שקשורה איכשהו, גם אם בעקיפין, לנושא.
    או כמתעללים או כקורבנות,
    ויכול להיות שמאופי אחר של התעללות,
    אבל תגובות כאלה מצביעות על בעיה מסויימת, לדעתי.

    הרבה אנשים לא יכולים להכיל את הדברים, ואז, במקום לנסות להתמודד עם זה בתוך עצמם, תוקפים דווקא את הקורבן או המקורבים לו.

    אני מסכימה איתך שזו תופעה, וטוב שאת מעלה אותה.
    סוג ההתמודדות הזה שלך ושל שולמית הוא לדעתי האומץ שאנחנו מדברים עליו.

    האומץ לא לטייח, האומץ להיחשף ולחשוף דברים כהווייתם, מה שגם שם אתכן מידי פעם כמטרה בלוח, אליה יכוונו כל מיני דפוקים-בשכל, שלא ממש חסרים בשום מקום, ובטח שלא באינטרנט.

  5. היי יעל, אני רוצה לחזק את ידייך. לדעתי המעשה שעשיתן את שולמית הוא חזק אמיץ וחשוב.
    אנשים מפחדים מסיפורים כאלה, ומפחדים עוד יותר להזדהות עם הקורבן, כי אם הם יודו שהקרבן אינו אשם הם בעצם מכירים בכך שכל אחת מאיתנו יכולה להיות קרבן לאלימות במשפחה.
    לכן מעדיפים לא לשמוע את הסיפורים האלה, להחביא אותם.
    אבל אני מסכימה איתך לגמרי ואומרת- אסור להחביא את הסיפורים הללו. חייבים להשמיע אותם עוד ועוד.
    וחשוב גם לזכור שנשים שנמצאות באותו מצב שואבות הרבה כוח מסיפורים מסוג זה. מהידיעה שהן לא לבד, מהידיעה שאפשר לצאת משם, מהידיעה שלא מחביאים סיפורים כאלה.
    אני מודה לך ולשולמית על הראיון. יישר כוח.

  6. יעל,

    דרוש הרבה אומץ להחשף באופן בו את ואחותך נחשפתן, גם בשל הנושא החשוב וגם בשל האינטימיות והנגיעה בנימי הנפש שלה ושלך.
    אני רוצה לחזק אותך ואת אחותך דרכך ומקווה שהיא תמצא מנוח מסויים לאחר תקופה ארוכה כל כך של התמודדות עם האלימות והשלכותיה.

  7. תודה לכם מיכל אליענה ומירו.

    • מירי פליישר

      במבחן התוצאה תנוחמי
      אין לי ספק שאת משתמשת בכל אמצעי על מנת להקל על אחותך ובכל אמצעי על מנת להושיט לה עזרה , בין השאר בגלל האיחור שבו ראית מה קורה לה ועל זה כבר כתבת בצער תהומי, וכמי שיש לה כמה אמצעים לתוך התקשורת את עושה הכל. כרגיל אצלך.
      הייתי צריכה לחשוב קצת כדי למצוא מילים לעודדך. כי את את הכל נותנת ולא מותירה לעצמך מפלט. כמה שמחתי הבוקר לקרוא על ארז והסעודה. יש לך כוחות התחזקות ואני שמחה על זה, ובכל זאת אשוב ואומר
      ,הדברים נמדדים במבחן התוצאה ובמבחן הזה התגלית כאחות נפלאה . ושולמית עוזרת ונעזרת ומשמשת אור להולכות בחושך
      בידידות.מירי

  8. בטוח שלא רצית לפגוע בה, היא הרי אחותך. תעטפי אותה בהמון אהבה ואז התגובות האלה לא יגיעו אליך . נגד החושך עוזרת רק אהבה, שהיא מקור האור.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ל