אליעז כהן
משורר, עורך ועובד סוציאלי. יליד פתח-תקוה, 1972. גדל בשומרון, למד בישיבות. עד כה פרסם שלושה ספרי שירה. ממובילי כתב העת לשירה "משיב הרוח". בנוסף עוסק בתסריטאות ובכתיבה פובלציסטית. זוכה פרס ראש הממשלה ליוצרים עבריים ופרס שבתון אביחי(תשס"ו). נשוי ואב לארבעה, חבר קיבוץ כפר-עציון.
כמהונות משורר, עורך ועובד סוציאלי
אליעז, אתה חתיך שחבל"ז
תודה אליעז על הקינה שלך . תודה שאינך מניח לי לעבור לסדר היום .אשמה אני לפניך וטוב שאינך מניח לי וטוב שאתה מזכיר . ויפה הקינה כמו זר רב שכבות . הלואי ותוכל להניח אותו על קיברם ולנוח. לחיות כראוי לאדם צעיר ששרד את כל אלה.
מה אפשר לומר על קינה כזו – "יפה" – "מרשים".
היא הבאיה אלי את לבנון שלי. את זה שנפל ביום חתונת חברו הטוב ואת זה שכלתו נשאררה לבדה. הוא לא באה אתה ללבנון המשותף.
קראתי ורציתי לבכות, קינה ששורטת את הלב
אליעז,
כל כך יפה עצוב, מכמיר. תיאורים חיים של המתים. כמה אתם הגברים נושאים על גביכם
גלית
"וכל נערותיו מלחשות באוזן את שמותיו והוא עליי" – עוצר את הנשמה. לרגע נדמה שלא צריך יותר מזה בשביל למות.
מצויין, אבל באמת. סוף סוף דיבור על מה שבאמת חשוב.
אליעז, שָׂרטֶת עמוקה יש לנו כאומה. לכל אחד מאיתנו יש לו את הלבנון שלו. כמה לא רציתי לזכור שעברו כבר שנתיים. קשה השיר הזה והמציאות שהייתה שם- כנראה עוד יותר.
היי , לאן נעלמה הפואמה ??