אורציון ברתנא סופר, משורר, מבקר ופרופסור לספרות

חֲבִירָה אֵלִי, אֵלִי, אֱמֹר וּשְׁמֹר וּזְכֹר, אֲנִי מוּכָן לַחֲבִירָה, הַכֹּחַ הַשָּׁחֹר לֹא עוֹד מֵטִיל עָלַי מוֹרָא, לֹא עוֹד עָבָר אֶלָּא עוֹד כָּל אֲשֶׁר יְהֵא הָיָה, אֲנִי בְּתוֹךְ הַחוּץ שֶׁבְּכֻלִּי, אֲנִי חֶלְקִי הָאֱלֹהִי, לֹא, לֹא קָטָן גָּדוֹל, חֶלְקִי הָאֱלֹהִי כָּחֹל אָדֹם יָרֹק צָהֹב כָּתֹם, חֶלְקִי הָאֱלֹהִי הַכֹּל, כִּי כָּךְ יָדַי רוֹאוֹת, לֹא–גּוּף שֶׁלִּי כֻּלּוֹ אוֹמֵר יְהִי, אֵלִי, אֵלִי, לֹא, אֵין לִי ...

שִׁיר קָטָן לְפֶסַח   הִיא הָיְתָה בָּאַגָּדָה הָאוֹר קָרָא לָהּ הִיא יָצְאָה   הָאוֹר הָלַךְ הִיא לֹא יָכְלָה לַחְזֹר   הִיא נִשְׁאֲרָה עִם הַמָּרוֹר   מַמָּשׁ כְּבִסְעוּדַת הֶחָג עוֹמֵד שֻׁלְחָן נָקִי, נָקִי, כֵּלִים חִנָּנִיִּים רֵיקִים בִּמְלוֹא הַזֹּהַר שֶׁל לָבָן שָׁחֹר   הֵנָּה כִּי כֵּן אָכְלָה הַכֹּל גַּם אֶת הַמָּרוֹר   פֶּסַח חַג הַדְּרוֹר.