בננות - בלוגים / / הזמנה להצגה: 'סוף העולם הראשון שלי', בה אני משחק
ועל סביבותיו שב
  • משה יצחקי

    "...לְלא קֶשֶׁר לְאֹרֶךְ הַחַיִּים עַל הַקּוֹרוֹת לִהְיוֹת קְצָרוֹת. תִּמְצוּת הָעֻבְדּוֹת וּבְחִירָתָן הֶכְרֵחִיִּים. הֲמָרַת נוֹפִים בִּכְתוֹבוֹת וְזִכְרוֹנוֹת רוֹפְפִים בְּתַאֲרִיכִים מְקֻבָּעִים. מִכָּל הָאַהֲבוֹת לִרְשֹׁם אֶת הַנִּשּׂוּאִין בִּלְבַד, וּמְהַיְּלָדִים רַק אֶת אֵלֶּה שֶׁנוֹלְדוּ...." ( ויסלבה שימבורסקה)  משורר, עורך עמית כתב עת לספרות ואמנות משותף למורים ולתלמידים במכללה האקדמית לחינוך – אורנים. בין לבין עושה מטמורפוזות על הבמה. ספרי שירה שיצאו לאור עד היום: 'שב אל האין', אופיר, (1993) 'השמש יבוא ויפנה', מחברת שדמות, (1999) 'ועל סביבותיו שב' הקיבוץ המאוחד, (2004)  'נהרות נשאו קולם', הקיבוץ המאוחד, (2009) 'זמן טרופות' דואט: ציורים איריס קובליו, שירים משה יצחקי, הוצאת חלפי לספרי אמנות, (2010) האתר שלי: http://www.oranim.ac.il/site/heb/TmplLecturerHP.aspx?LectureID=486&AccountID=225  

הזמנה להצגה: 'סוף העולם הראשון שלי', בה אני משחק

 לכל הבננות והבננים.

לרגל מתן פרס ישראל לסופרת אידה פינק, תעלה קבוצת התיאטרון של אורנים 
בצוותא 3 את ההצגה: "סוף העולם הראשון שלי", בה אני משתתף.
ההצגה מבוססת על סיפוריה של כלת הפרס, ומשלבת גם שיר מאת ויסלבה שימבורסקה 
ושיר פותח: "אירופה מאוחר" מאת דן פגיס. ראו הזמנה.
 אשמח לראותכם.

משה יצחקי/ מוישלה 

 "אידה פינק, ניצולת שואה הכותבת פולנית ומתורגמת לעברית, מצליחה לחולל כמעט את הבלתי אפשרי: לכתוב סיפורים המעוגנים בזיכרון השואה האישי והקולקטיבי, אבל לא רק כווידוי אישי או תיעוד היסטורי, אלא כמעשה אמנות. הסיפורים שנבחרו מציגים נושאים וטיפוסים בעולם שבו "אקציה" הופכת מילת מפתח לציון רצף הזמן בו חיים האנשים.
החשיבות של ההצגה אינה רק באיכות וברלוונטיות של החומר, אלא גם בעיבוד ובעריכה של הסיפורים השונים שיוצרים ביחד מסגרת ממוקדת ומשמעותית, כמחזה לכל דבר, ולא סתם לקט של סיפורים מומחזים. הבימוי מקצועי ומיומן מבחינת הקצב, האווירה, העיצוב התיאטרלי של התמונות ושל הטיפוסים השונים, וגם מבחינת השילוב הטקטי והמאוזן, בין החומר הטעון והרלוונטי כל כך לבין האשלייה התיאטרונית. כן יש לציין את המשחק המעולה של חברי הקבוצה,  כולם ביחד וכל אחד לחוד.

מתוך ביקורת של פרופ" בן עמי פיינגולד.

ההצגה הועלתה לראשונה בשנת 2005  

20 תגובות

  1. בהצלחה מי.
    ברייק אה לג..
    אני אבוא, אינשללה.

    • תודה אמיר

      • ואחרי שעיכלתי שאתה גם שחקן (!) אני נזכר איך דוד ויינפלד סיפר לי עליה בהתפעלות כשעבד על תרגומיה הראשונים. שוה.

        • כן, אמיר, גם אני לפעמים מופתע מהמטמורפוזה הזו. היא באמת נהדרת.
          אתה מוזמן.

          אתייחס לשיר היפה והחזק של פיונה בלילה, אני רץ ללמד ואחר כך יום ארוך, מגיע גם לעירכם היום.

  2. המון הצלחה!

  3. משה, תכתוב שוב באתר… לתזכורת, נשמע מאוד מענין
    להתראות טובה

  4. מוישלה, נשמע מרתק ונכון. אשתדל. חוה

    • אכן מרתק, ואני מתייחס לזה כשליחות.
      האמנות לגווניה תתפוס מקום יותר ויותר משמעותי בשנים הבאות.
      אשמח לראות אותך.

  5. מוטי גלדמן

    אידה פינק, היא סופרת נפלאה. לא ידעתי שאתה משחק. מאחל לכם שתעבירו את העומק הטקסטואלי של פינק לקהל.

    • תודה מוטי, אתה מוזמן לראות אם אנחנו מצליחים להעביר את העומק. זו הייתה עבודה מרתקת להעביר את הטקסט למרחב בו הנפש והגוף צריכים להביע את העומק הזה.
      במרבית ההצגות הצלחנו. מקווה מאד שיעלה הדבר בידינו גם הפעם.

      • מוטי גלדמן

        משה, ההצגה מתקיימת בשעת שיעור היוגה השבועי שלי. אבל אשתדל בכל זאת.

        • מוטי, אני יודע עד כמה חשובה פעילות כמו יוגה בתוך מהלך החיים.
          אשמח שתגיע וגם אם לא, כוונתך רצויה.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למשה יצחקי