ארכיון חודש: דצמבר 2008

המלצה למנתח לב

    מוקדש בהוקרה למנתחי לב, ובחיבוק חברי אוהב להחלמה והתאוששות לגרא ולאיריס שאתו במסע    המלצה למנתח לב   אַל תִּתְעַלֵּם מִכָּל הַפַּרְפָּרִים והַצִּפּוֹרִים שֶׁתְּגַלֶּה בִּשְׁמוּרַת הַלֵּב הַפָּתוּחַ. זְכֹר לְהַצְמִיד אֹזֶן אַחֲרֵי שֶׁתִּפְרֹשׂ מַעֲקָפִים, תִּפְתַּח עוֹרְקִים חֲסוּמִים אֶל הַמַּשְׁאֵבָה הַמְּדַמֶּמֶת וְתִתְפֹּר אֶת בֵּית הֶחָזֶה, הַקְשֵׁב, אוּלַי תִּשְׁמַע בָּעֲלִיּוֹת וּבַחֲדָרִים לְחִישַׁת אַהֲבָה עַל סַף הַבְּלִימָה. עֲשֵׂה  מְאֻחָר יוֹתֵר שִׁקּוּף עַל-קוֹלִי, וַדַּאי תִּרְאֶה שָׁם פֶּרַח ...

קרא עוד »

מלים מציירות – כשמשורר מתבונן בציור

    ביום חמישי 18/12/2008 השתתפתי ביום עיון שעסק בזיקה שבין דימוי למילה בהתייחס לתערוכה: "סמוך ונראה, קשרים והקשרים" מתוך האוסף של בנו כלב. יום העיון התקיים במוזיאון הפתוח בתפן שם מוצגת התערוכה. חלקי ביום העיון היה לבחון את הזיקה הזו על בסיס שירים שכתבתי בשנתיים האחרונות על ציורים של שלשה אמנים: אלי שמיר, עידית לבבי גבאי ואיריס קובליו. בפוסט ...

קרא עוד »

אבא לפיל שהוא בעצם פילה (מוקדש לגרא)

  הפיל  ביום בהיר אחד לפני שבועיים אחזני חִיל בטלפון הודיעוני: מזל טוב! אתה אבא לְפִיל מה פִּיל, מי הִפִּיל, מילא נפיל אך מה לי ולפיל? ועוד הוסיפו זה ממש פיל-הרמוני. אפשר לחמוד אתי לצון, נניח עם בן צאן, אבל פִּיל? זה בטח תרגיל חשבתי,  חתיכת מכה מישהו מקדים פה פורים שפִּיל לחנוכה, לפתע חשתי דגדוג באפִּי-ל, בראי,  בפרופיל  התבונן בי הכפיל, לבש מעיל, טס הביתה ...

קרא עוד »

מחיקות (בעקבות הפוסט האחרון של איריס קובליו)

  Normal 0 MicrosoftInternetExplorer4 /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"טבלה רגילה"; mso-style-parent:""; font-size:10.0pt;"Times New Roman";} בעקבות הפוסט האחרון של איריס קובליו "תעשי משהו אחר",  www.blogs.bananot.co.il/showPost.php  פוסט שעוסק בחווית מפגש לא מרנינה בלשון המעטה, עם "מומחים" שביטלו בהבל פה חלק מעבודותיה, פתחתי את אתר "פליקר" להתבונן במגוון העבודות שלה שם.  אינני בקי מספיק לתת הבחנות מלומדות על מעשה האמנות הויזואלית של ...

קרא עוד »

השתיין

      יפו, רחוב אילת  11 ה2/12/2008 אצל חיים נלו בשעת אחה"צ נכנסנו ארבעה למסעדה רומנית לציין את יום הולדתי, גרא ואיריס לבית גינזבורג – קובליו, שירה לבית ארד ואנוכי. מאז כרתים וזורבה, חלמתי על  כזו צ"ורבה. אחריה הקבב הרומני (המיטיטיי) שהוכיח שוב את עליונות הבשר על הרוח, ולקינוח עוגת פפנאש מפוארת. כל אלה הוחלקו לגרון בעזרת השפריץ הרומני המהולל. בטוב ליבנו ביין נתנה לי ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות למשה יצחקי