ביום חמישי 18/12/2008 השתתפתי ביום עיון שעסק בזיקה שבין דימוי למילה בהתייחס לתערוכה: "סמוך ונראה, קשרים והקשרים" מתוך האוסף של בנו כלב. יום העיון התקיים במוזיאון הפתוח בתפן שם מוצגת התערוכה. חלקי ביום העיון היה לבחון את הזיקה הזו על בסיס שירים שכתבתי בשנתיים האחרונות על ציורים של שלשה אמנים: אלי שמיר, עידית לבבי גבאי ואיריס קובליו. בפוסט ...

    "זה לא שאיני יכול לחיות בלעדיך"[1]. על היחסים בין משורר לקוראיו  בילי קולינס בספר: "חוצה ברגל את האטלנטי" כמקרה מבחן   א. גילוי נאות. רשימה זו עוסקת ב"פלירטוט", כך שחלק מהנאמר להלן נגוע מלכתחילה ברצון עז לפתות אותך להישאר אתי, על אף שזה אינו שיר אהבה קצר ולוהט, גם לא שיר על סף המוות. אני מודע לאורך נשימתך ...

          "כי לעוררך אני בא אחי" –  י.ח. ברנר והמעורר   משעבוד לחירות – אחריות ומחויבות  הזמנה למדרש יוצר א. רקע (מי שמכיר מוזמן לדלג אל הטקסט בחלק ב.) יוסף חיים ברנר (1881-1921), ראה "בהמעורר" שהוציא בלונדון בסתיו תרס"ו בסיועו של ידידו ר" בנימין, הוא יהושע רדלר פלדמן את סירת ההצלה של הספרות העברית, ומתוך כך גם את הצלתו של ...

      ליל הסדר כמו רבים מהטקסים והחגים שאנו חוגגים, הוא תיאטרון בו המשפחה משנה את הבית למרחב תיאטרלי, דרמטי. בני הבית הם הבמאים, השחקנים, התפאורנים, המלבישים, התאורנים והצופים. המרחק בין הצופים והבמה מתבטל, והשולחן וכל מה שמתרחש סביבו הופך להיות לזירת ההתרחשות בה מספרים ביציאת מצרים. זהו תיאטרון שמטרתו לעורר את המסובין ובמיוחד את הילדים לשאול שאלות מהות ...

    על "פני המקום" מאת דורית פלג   והפעם אתחיל בנימה אישית ואבטל מעט את "המרחק האסתטי" שהקפדתי עליו בעיונים הקודמים.   מדי שנה, בערבו של יום הכיפורים, אני מהרהר ביני לביני על מיני שערים הנפתחים לנפש כדי שתוכל לצאת מגבולותיה, לשוטט אל המקום ממנו תוכל להשיג את מהותה ולעמוד בפני בית דינה, ומשם תחזור – אם תחזור – ...

                                                                                 רליגיוזיות בבשר וברִיק (עיון בפואמה ברכת השחר מתוך "חיי המתים" מאת חנוך לוין) על פי משנה א" מסכת אבות פרק ג,  המסתכל בשלושה דברים לא יבוא לידי עֲבֵרָה: "דַּע מֵאַיִן בָּאתָ, מִטִּפָּה סְרוּחָה, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, לִמְקוֹם עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא". ...

        הארוס הרליגיוזי ב"סוף דבר"(מאת י.שבתאי)    "ופתאום, כאילו בבת אחת, התחיל המרחק להצטמצם בינו ובין הקיר השחור המקומר, שגדל והלך, עד שכיסה כמעט את האופק והשמיים, […] משהו כבד מאד כגוש אוויר מעובה התהפך בחזהו וכמעט העתיק את נשימתו מעוצם הרוממות והיראה, ואחר כך נשא את עיניו כלפי מעלה, אלא שדבר לא נראה חוץ מהנד השחור שכיסה את ...