מסתובבת לאט כותבת
המשרד / עדי עסיס
אני תורם
את גופי למשרד
המשרד מניח
את הישבן שלי
על ריפוד כסא קרוע
המשרד מפשק רחב
את האצבעות שלי
על המקלדת
המשרד מגלגל
את העין שלי
על מסך המחשב
המשרד שולח
מנהל נמוך
לחורר לי באוזן
ומנהל גבוה
לקדוח לי בקודקוד
המשרד פורט
על העצבים שלי
המשרד דוחס באף שלי
אבק
זיעה
פרורי מזון
ונפיחות
המשרד מחליק
את השיער שלי
באויר מזגנים משומן
המשרד בודק
במדחום זול
את טמפרטורת הפורמלין
בו אני שרוי
המשרד סבור
שבהינתן הנתונים שלי
גופניים ואחרים
אני מסוגל ליותר
המשרד תובע ממני יותר
המשרד תובע ממני הרבה יותר
המשרד מסמן מטרה על הלוח
ומטיח בה את ראשי
המשרד כוסס את ציפורני
בתקווה דרוכה שאתאושש
המשרד פוקח את עפעפי
ושמח לגלות שאני עדיין
המשרד מכדרר
שטרות כסף נגועים
לתוך הפה שלי
המשרד מדביק לי זנב
לוודא את יכולת הכשכוש שלי
המשרד מצמיד לצווארי קולר
כדי שיוכל לזהות אותי
המשרד פותח מעט
את החלון העליון
וסוגר מהר
כי אויר פולש מהרחוב
אויר לא טוב פולש מהרחוב
אויר עם צבע צליל וצורה
אולי אוירה
עם כף יד פתוחה
בריאה
שמכה בקצב
על החלון האטום
המשרד מכבה את האור
מסיט את הוילון
מחכה בדממה
שהאוירה תעבור
היא לא תעבור
מסמן סימנים שהיא תעבור
היא לא תעבור
מאיים איומים שהיא תעבור
היא לא תעבור
נוקט מהלכים שהיא תעבור
היא לא תעבור
חושף ניבים שהיא תעבור
היא לא תעבור
מסתער על הצוואר שהיא תעבור
היא לא תעבור
על אף הדם
היא לא תעבור
לא תעבור
2008
התפרסם השבוע במדור "בית העם" בYnet
גאוני
עדי, שיר יפה ונוקב, ומה שיותר מפתיע ממך – ארוך! אלה כנראה שעות העבודה הארוכות…
שיר מצוין עדי. אני אוהבת את השירים שלך כי יש להם דיבור אחר (או באקדמית: קול פואטי מתבחן. צ"יו). מה שחלקם מזכיר לי זה דווקא את שירת האבסורד הרוסית, לדוגמא את "אני אוהב לשבור לאנשים את הפרצוף" של דניאל חארמס.
משרדיזציה מתוארת לעילא.
עדי עסיס (אדי לוי) איזה יופי של שיר. התגעגעתי.
חזק, לאט לאט השיר גובר בשצף קצב
לתראות טובה
עוד אחד!
מה פה קורה פה !
תודה ליחצנית המתוקה
ולמפרגנים שפתחו לי ככה את היום
אולי אני אפתח בננה משלי
ואהיה יותר ספיציפי
איזה שיר גדול.
בגלל זה אני שונאת משרדים! שונאת!
עדי יקר
איזה יופי של שיר. כלומר, איזה אמת של שיר, כלומר איזה שיר.
אבל אתה כבר לא במשרד יותר נכון?