מסתובבת לאט כותבת

    הרהור על קונכיה לצאת.  ללכת בדרך. לעבור דרך החנות, בית היתומים של הספרים, להיכנס, להשתהות זמן-מה אצל שלל האותיות הצבעוניות, הכריכות, ההבטחות, להסתובב, לקטוף את הספר הזה. אפשר לקטוף אחר, יתום באותה המידה, מוכר יותר, שנוח להסתבך בו, אבל לא, היום אני צריכה ללכת אל הזר שיעביר אותי את הלילה.  בשמיים כבר קועקע כוכב הכסף, אבל העיניים עוד ...

  מסכנה הספרות. מסכנה הספרות שנתגלגלה בעיתות האחרונות לתוך העולמות הנמוכים של הנשמה, לבדה הותירו אותה שם, להיאבק בגדודים של מה שפעם, מזמן, היו מבקריה, היו אוהביה, מאהביה, מוקיריה, והיום הם רק נרקיסי שיר ועסקני מילים תאבי פרסום, אגומניאקים ופסבדו-אינטלקטואלים, המשתלחים אלו באלו בחרבותיהם המצוחצחות מידיי, וכל הדם הזה ניתז לה, ככל שתסתתר, והוא אינו שלה, אבל על כל כולה, ...