מסתובבת לאט כותבת
אנחנו בני 9. כיתה ד'. אלף תשע מאות שמונים ושתיים. יום שישי אחר הצהריים בדרובין פינת קפלינסקי, בפרבר הכי מהוגן והכי אפל, ששנים אחר כך אתה תכתוב עליו: "שכונה עם סקסאפיל של קופת חולים, שתמיד היה בה ריח של קציצות, בצל מטוגן וחרא של כלבים. העצים היו קרחים כאילו עשו להם כימותרפיה, ובלילות הירח התעצל להאיר עלינו והעדיף לזרוח ...
קרא עוד »