הַמִּכְתָּבִים שֶׁל סַבָּא, אֵלֶּה שֶׁאֵינָם, אֵלֶּה שֶׁדַּרְכָּם תפוּענח אֲנִי, אֵינָם.
אֵלֶּה שֶׁנִּשְׁלְחוּ אֶל סַבְתָּא, שֶׁחִכּוּ לָהּ בְּקַרְנוֹת רְחוֹב,
שֶׁדִּבְּרוּ אֵלֶיהָ בִּשְׂפָתוֹ שֶׁל היינה,
שֶׁרָאוּ מבעדה אֶת יָפְיוֹ שֶׁל הַכּוֹתֵב, שֶׁחָלְמוּ לְמַעַן שְׁנֵיהֶם
חֲלוֹמוֹת בְּהִירִים בְּתוֹךְ צְפִיפוּת שֶׁל חַיִּים מַתְחִילִים,
שֶׁדַּרְכָּם לֹא תְּפֻעְנַח אֲנִי, אֵינָם.
שֶׁפִּלְּסוּ דֶּרֶךְ חֲשָׁאִית עַל גַּבֵּי פַּסֵּי הָרַכֶּבֶת שֶׁל הַזְּמַן,
מִבַּעַד לַמְּעָרוֹת הַמִּזְדַּקְּנוֹת וְאָבְדַּן הַזִּכָּרוֹן
וְאָבְדַּן הָאָדָם,
שֶׁחָלְפוּ מִבַּעַד לְגוּפָהּ שֶׁל אִמִּי, דֶּרֶךְ נִשְׁמָתָהּ לַבֵּיצִית שֶׁהָפְכָה לִהְיוֹת אֲנִי,
שֶׁהָיָה רָשׁוּם עַל מַעֲטַפְתָּם:
מִשְׁלוֹחַ מְיֻחָד עֲבוּר קרן קוֹך.
לדעתי שיר נפלא.
ובכל זאת הייתי מוותר על שתי השורות האחרונות ועוצר את השיר ב:"שהפכה להיות אני".
אלמלא שתי השורות האחרונות איך היו יודעים שהמשלוח אמור היה להיות עבורי.
אני מניחה שאכן אפשר ללא שתי השורות האחרונות
אבל הן הופכות את המשלוח הזה לאישי וספציפי ובהתאם לזה כמובן גם בלתי אישי בעליל
שיר יפה
מסכים עם יאיר לגבי השורה האחרונה
איזה יופי, מצמרר.
מירוץ השליחים הזה המרתק,
המיסתורי.
ואני מאד אהבתי את השורות האחרונות.
"משלוח מיוחד עבור קרן קוך",
תשאירי.
תודה רונית. אהבתי את הדימוי של מירוץ השליחים. נדמה לי שאפשר להסתכל על כל המירוץ הגנטי כמירוץ שליחים,לא?
כן, כל המירוץ הגנטי.
אבל אז מה קורה עם כאלה שלא ממשיכים את ה"שליחות" ?
תודה לאל על מי שלא ממשיך את השליחות….מאמץ של חיים שלמים להשתחרר משליחויות גנטיות
מרגש מאוד.
תודה לך איציק