אמיר אור
  • אמיר אור

    אמיר אור נולד וגדל בתל אביב, דור שלישי בארץ. פרסם אחד עשר ספרי שירה בעברית, האחרונים שבהם "משא המשוגע" (קשב 2012), "שלל – שירים נבחרים 2013-1977" (הקיבוץ המאוחד 2013) ו"כנפיים" (הקיבוץ המאוחד 2015) שיריו תורגמו ליותר מארבעים שפות, ופורסמו בכתבי עת ובעשרים ספרים באירופה, אסיה ואמריקה. בנוסף פרסם את האפוס הבדיוני "שיר טאהירה" (חרגול 2001), והרומן החדש שלו, "הממלכה", ייצא השנה בהוצאת הקיבוץ המאוחד. אור תרגם מאנגלית, יוונית עתיקה ושפות אחרות, ובין ספרי תרגומיו "הבשורה על פי תומא" (כרמל 1993), "תשוקה מתירת איברים – אנתולוגיה לשירה ארוטית יוונית" (ביתן /המפעל לתרגומי מופת 1995) ו"סיפורים מן המהבהארטה" (עם עובד 1997) כן פרסם רשימות ומאמרים רבים בעיתונות ובכתבי העת בנושאי שירה, חברה, היסטוריה, קלאסיקה ודתות. על שירתו זכה בין השאר בפרס ברנשטיין מטעם התאחדות המו"לים (1993), מילגת פולברייט ליוצרים (1994), פרס ראש הממשלה (1996), ספר הכבוד של הפְּלֶיאדות (סטרוגה 2001), פרס אאוּנֶמי לשירה (טטובו 2010), פרס שירת היין מטעם פסטיבל השירה הבינלאומי של סטרוּגה (2013) ופרס הספרות הבינלאומי ע"ש סטפן מיטרוב ליובישה (בּוּדוה 2014). כן זכה בחברויות כבוד של אוניברסיטת איווה, בית היינריך בל אירלנד, ליטרַרישֶה קולוקוִויוּם ברלין, המרכז ללימודים יהודים ועבריים באוקספורד ועוד. על תרגומיו מן השירה הקלסית היוונית זכה בפרס שר התרבות. אור ייסד את בית הספר לשירה הליקון, ופיתח מתודיקה ייחודית ללימודי כתיבה יוצרת, בה לימד גם באוניברסיטת באר שבע, באוניברסיטת תל אביב ובבית הסופר. אור הוא חבר מייסד של התאחדות תוכניות הכתיבה האירופית EACWP ולימד קורסים לכותבים ולמורים באוניברסיטאות ובבתי ספר לשירה באנגליה, אוסטריה, ארה"ב ויפן. ב-1990 ייסד את עמותת הליקון לקידום השירה בישראל והגה את מפעלותיה – כתב העת, הוצאת הספרים, ביה"ס לשירה ופסטיבל השירה הבינלאומי. הוא שימש כעורך כתב העת הליקון, כעורך ספרי השירה של ההוצאה, וכמנהל האמנותי של פסטיבל "שער". אור הוא עורך סדרת השירה "כתוב" והעורך הארצי לכתבי העת הבינלאומיים "אטלס" ו"בְּלֶסוק". הוא חבר מייסד של תנועת השירה העולמיWPM , ומכהן כמתאם האזורי של "משוררים למען השלום" שליד האו"ם.

מהפנים אל החוץ וחזרה / ספרים

     מהפנים אל החוץ וחזרה    אמיר אור מזפזפ בין התחנות של הנפש וממליץ על חמישה ספרים שכדאי לעצור ולקרוא בדרך, לטובת הבנה, בחינה ואפילו פרטיקה  של מציאות נפשית טובה יותר ב-Ynet "ספרים על הסכין: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3500169,00.html         אמיר אור. תחנות געגוע על: הבולימיה של הנשמה / אמירה הס איליום / דן סימנס דיאנטיקה / רון הבארד נישואי קדמוס והרמוניה / ...

קרא עוד »

באביב הם ישובו

    פְּרִיחָה     כְּשֶׁהַמֵּתִים מְתַכְנְנִים אֶת לֵדָתָם הַבָּאָה בָּתֵּי הַקְּבָרוֹת מְרִיחִים כְּמוֹ אָבִיב.   הֵם מִתְקָרְבִים     יוֹתֵר מֵחֲלוֹם – תּוֹעִים מֵעוֹלָמָם     לָמוּת אֶל הָעוֹלָם.   אַתָּה קוֹלֵט אוֹתָם פִּתְאֹם    גּוּפְךָ מַרְתִּיעַ – הֵם חוֹלְפִים עַל פָּנֶיךָ כְּמוֹ הָיִיתָ רוּחַ.   כִּפַּת הַנּוֹף –    שָׁמַיִם, כַּמָּה עֲנָנִים קַלִּים הִיא מָסָךְ דַּקִּיק                שֶׁאֵין בְּכֹחוֹ לְהָגֵן.   קוֹל קוֹנְכִיּוֹת וּפַעֲמוֹנִים ...

קרא עוד »

הודעה ליקום / הצורה שמעבר לצורה

              הודעה ליקום (המשך "הגוף הוא העולם") http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=3088&blogID=182     הבּוּטוֹ נולד מתוך המציאות הקשה של יפן הכבושה אחרי מלחמת העולם, מתוך התסיסה החברתית, הפגנות הסטודנטים והמשבר התרבותי העמוק. אלה היו נסיונות אותנטיים ולעיתים גאוניים, שנבעו מן התוהו ובוהו ומן הרעב הקיומי. אותו רעב הוא, כמדומה, לב ליבו של הבוטו: הופעות המחול של קזואו אונו ושל ...

קרא עוד »

אוניברסיטה

אוניברסיטה     לְפִיכָךְ הִתְכַּנַּסְנוּ פֹּה כֻּלָּנוּ     לַסִּיּוּם הַצָּפוּי שְׂרוּעִים עַל הַדֶּשֶׁא בָּאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת מְלַקְּקִים אֶת הַדְּבַשׁ    מִן הַיְרֵכַיִם הַצְּעִירוֹת יוֹנְקִים מֵחַיֵּינוּ     כָּל טִפָּה שֶׁל חָלָב                        עִם הַדָּם וְהַשֻּׁמָּן וְהַמֵּחַ וּמְנַגְּבִים מְרֻצִּים     שְׂמֵחִים לְאֵידֵנוּ     מְלֵאֵי מַשְׁמָעוּת     שֶׁאֵינֶנּוּ רוֹצִים בָּהּ.   כְּלוּם לֹא כּוֹאֵב לָנוּ    לוֹעֲסִים וְיוֹרְקִים כְּמוֹ קֻפָּה רוֹשֶׁמֶת מוּל עֶגְלַת הַסּוּפֶּר אֶת הַתְּשׁוּבוֹת הַנְּכוֹנוֹת,    אֶת הַקּוֹל, אֶת ...

קרא עוד »

הגוף הוא העולם

           הגוף הוא העולם     מהו בּוּטוֹ?   הבוטו נולד מתוך המציאות הקשה של יפן הכבושה אחרי מלחמת העולם, מתוך התסיסה החברתית, הפגנות הסטודנטים והמשבר התרבותי העמוק. אלה היו נסיונות אותנטיים ולעיתים גאוניים, שנבעו מן התוהו ובוהו ומן הרעב הקיומי. אותו רעב הוא, כמדומה, לב ליבו של הבוטו: הופעות המחול של קזואו אונו ושל להקות כמו סַנְקַאי ...

קרא עוד »

חכמים בלילה

           חכמים בלילה     וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו  וַיִּשְׁכַּב   חכם בלילה, יעקב. ולא מפני שלקח לו אבן לכרית, או שפינטז מלאכים. כשאנחנו אומרים "חכם בלילה" בעצם אנחנו מתכוונים לחוכמולוג או לטיפש גמור: 'חכם בלילה – שוטה ביום'. לפי מילון אבן שושן, רק כששינה מתוקה נופלת על ה"חכמים" האלה והם מחוץ לחברת בני אדם אחרים, הם יכולים להיחשב ...

קרא עוד »

צל

       צֵל     כְּמוֹ אֶת הַגּוּף בַּחֲלוֹם    דֵּי קַל לִשְׁכֹּחַ אוֹתוֹ הוּא גָּדֵל רַק בַּמִּדָּה    שֶׁהָאוֹר שׁוֹקֵעַ –   בַּהַתְחָלָה    רַק גּוּר שֶׁל חֹשֶךְ עָקוּר מִלִּבְּךָ    מְלַקֵּק אֶת שׁוֹקֶיךָ בְּלָשׁוֹן מְחֻסְפֶּסֶת   וְזֶה כִּמְעַט מְשַׁעֲשֵׁעַ    כְּשֶׁאַתָּה חוֹשֵׁב עַל זֶה                                     הַמֵּתִים זוֹרְקִים לוֹ עֶצֶם לְבָנָה אֲבָל אַחֲרֵי שָׁעָה    כְּבָר בְּגֹדֶל שֶׁל צַעַד                              עִם כָּל צַעַד ...

קרא עוד »

It's a great time to be a poetry reader

 Sign in · Register · Read today"s paper · Jobs Top of Form   It"s a great time to be a poetry reader It has been claimed that this is not a rich period for verse. There"s a very long line of very good poets to prove that wrong Sean O"Brien January 16, 2008 11:08 AM | Printable version Where do I ...

קרא עוד »

מיטת אהבה

      מִטַּת אַהֲבָה   בְּפִנַּת הַחֶדֶר     עֹנֶג.     לָשׁוֹן וְרֻדָּה מְלַקְלֶקֶת כָּל טִפָּה שֶׁל חָלָב     מִוְּרִידֵי הֶחָתוּל.   דָּגִים שׂוֹחִים     בְּשִׁפּוּלֵי הַבֶּטֶן – כּוֹאֵב לָהֶם לִשְׂחוֹת – אֲבָל הֵם לֹא יוֹדְעִים עַל זֶה                           שׁוּמְכְּלוּם. זֶהוּ     נִגְמַר.   הַגּוּף שָׁקֵט עַכְשָׁו.     כֻּלּוֹ שִׁירַיִם. הָרוּחַ     נוֹשֶׁבֶת מֵעָלָיו     עֲזוּבָה –   צִפּוֹר הָרְאִי     פּוֹרֶשֶׂת כָּנָף               אַחַת בְּקֹשִי. מתוך "מוזיאון הזמן" ...

קרא עוד »

המילון הארוטי 3 / הפיתוי

      הפיתוי   שיר פיתוי הוא "שיר מגויס". יש לו עבודה, והוא בא לבצע אותה: לא "לדבר על" העניין אלא לבצע, לפתות. לכן זוהי תמיד פנייה בגוף שני אל מושא התשוקה. השיר הוא כלי הפיתוי עצמו, ומטרתו אחת: היענוּת. בזה קרובים שירי פיתוי לתורת הנאום הקלאסית, שנוצרה בדיוק כדי לשדל ולשכנע. אבל לעניינים ארוטיים נראה שהשירה תופסת מקום ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאמיר אור