אמיר אור
  • אמיר אור

    אמיר אור נולד וגדל בתל אביב, דור שלישי בארץ. פרסם אחד עשר ספרי שירה בעברית, האחרונים שבהם "משא המשוגע" (קשב 2012), "שלל – שירים נבחרים 2013-1977" (הקיבוץ המאוחד 2013) ו"כנפיים" (הקיבוץ המאוחד 2015) שיריו תורגמו ליותר מארבעים שפות, ופורסמו בכתבי עת ובעשרים ספרים באירופה, אסיה ואמריקה. בנוסף פרסם את האפוס הבדיוני "שיר טאהירה" (חרגול 2001), והרומן החדש שלו, "הממלכה", ייצא השנה בהוצאת הקיבוץ המאוחד. אור תרגם מאנגלית, יוונית עתיקה ושפות אחרות, ובין ספרי תרגומיו "הבשורה על פי תומא" (כרמל 1993), "תשוקה מתירת איברים – אנתולוגיה לשירה ארוטית יוונית" (ביתן /המפעל לתרגומי מופת 1995) ו"סיפורים מן המהבהארטה" (עם עובד 1997) כן פרסם רשימות ומאמרים רבים בעיתונות ובכתבי העת בנושאי שירה, חברה, היסטוריה, קלאסיקה ודתות. על שירתו זכה בין השאר בפרס ברנשטיין מטעם התאחדות המו"לים (1993), מילגת פולברייט ליוצרים (1994), פרס ראש הממשלה (1996), ספר הכבוד של הפְּלֶיאדות (סטרוגה 2001), פרס אאוּנֶמי לשירה (טטובו 2010), פרס שירת היין מטעם פסטיבל השירה הבינלאומי של סטרוּגה (2013) ופרס הספרות הבינלאומי ע"ש סטפן מיטרוב ליובישה (בּוּדוה 2014). כן זכה בחברויות כבוד של אוניברסיטת איווה, בית היינריך בל אירלנד, ליטרַרישֶה קולוקוִויוּם ברלין, המרכז ללימודים יהודים ועבריים באוקספורד ועוד. על תרגומיו מן השירה הקלסית היוונית זכה בפרס שר התרבות. אור ייסד את בית הספר לשירה הליקון, ופיתח מתודיקה ייחודית ללימודי כתיבה יוצרת, בה לימד גם באוניברסיטת באר שבע, באוניברסיטת תל אביב ובבית הסופר. אור הוא חבר מייסד של התאחדות תוכניות הכתיבה האירופית EACWP ולימד קורסים לכותבים ולמורים באוניברסיטאות ובבתי ספר לשירה באנגליה, אוסטריה, ארה"ב ויפן. ב-1990 ייסד את עמותת הליקון לקידום השירה בישראל והגה את מפעלותיה – כתב העת, הוצאת הספרים, ביה"ס לשירה ופסטיבל השירה הבינלאומי. הוא שימש כעורך כתב העת הליקון, כעורך ספרי השירה של ההוצאה, וכמנהל האמנותי של פסטיבל "שער". אור הוא עורך סדרת השירה "כתוב" והעורך הארצי לכתבי העת הבינלאומיים "אטלס" ו"בְּלֶסוק". הוא חבר מייסד של תנועת השירה העולמיWPM , ומכהן כמתאם האזורי של "משוררים למען השלום" שליד האו"ם.

הגעגוע למשמעות (פוסט-פוסט-מודרניזם)

             הגעגוע למשמעות (פוסט-פוסט-מודרניזם)    אם אי פעם ראית מישהו שקוע במשהו, זה היה ילד עם עיפרון צבעוני בגן הילדים או אמן בעבודתו. יצירה היא אושר. יותר מזה – יצירה היא סוג של מגע: כשיצירה מצליחה לעבור לקהלה, היופי והמשמעות הגלומים בה ממיסים מחשבות ורגשות שליליים וגורמים למקבליה לרגע של התעלות. אבל בתרבות הנוכחית הילד עם ...

קרא עוד »

אמנות / הנוף הנכון

           הַנּוֹף הַנָּכוֹן   וְאִלּוּ הָיִיתִי מְתָאֵר לָכֶם אֶת הָאוֹר הַכְּחַלְחַל הָרַךְ הַזֶּה אֶת בָּבוּאַת הַדֹּלֶב הָרוֹעֶדֶת בַּמַּיִם כְּשֶׁשַּׁיֶּרֶת הַבַּרְוָזִים       חוֹצָה אֶת הַבְּרֵכָה וּמֵעֵבֶר לְקַו הַגָּדָה הַמְעֻגָּל – אֶת הַשִּׂיחִים וְהַמִּפְרָץ     וְהֶהָרִים הַיְרֻקִּים הַנְּמוֹגִים בַּגֶּשֶׁם אֶל עֲנַן הַשָּׁמַיִם –   הַאִם לֹא הֱיִיתֶם מְאִירִים אֶת עֵינַי בְּזַרְקוֹר חַקְרָנִי מַפִּילִים בֵּין הַשּׁוּרוֹת     בַּרְוָז אוֹ שְׁנַיִם וּמִתְפַּלְּלִים לַמִּפְלֶצֶת     שֶׁתַּעֲלֶה ...

קרא עוד »

המילון הארוטי 2 / סאפפו מציצה מתחת לשמלה

        ספְּפוֹ מציצה מתחת לשמלה המשך 'המילון הארוטי 1  / ספפו הולכת למות':  http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=2918&blogID=182     היוונים חשבו שהתשוקה הארוטית היא מין התקף אלוהי שאוחז בך כמו דיבוק, ומהצד (ואפילו בנאדם בהתקף יכול להסתכל על עצמו מהצד כשזה ההתקף מספר מי-יודע-כמה) אי אפשר שלא לראות גם את הצד הקומי של הדיבוק הארוטי. בו בזמן, שלא כמו בתרבות ...

קרא עוד »

מאחורי שיר טאהירה

        מאחורי שיר טאהירה  (מתוך המבוא ל"שיר טאהירה", חרגול 2001)     תקציר תולדותיו של 'שיר טאהירה' ושל המחקר הפילולוגי, ההיסטורי והספרותי העוסק בטקסט יימצאו לקורא במבוא וב'אחרית דבר' המצורפים לפניו ואחריו; אבל כאן, בפתח הספר, ברצוני לחרוג מהרצאתן של עובדות מסוג זה, ולייחד כמה מלים אישיות יותר לתולדותיו של התרגום עצמו, שכן העיסוק בו היה שונה ...

קרא עוד »

המילון הארוטי 1 / סאפפו הולכת למות

        סַפְּפוֹ הולכת למות   ספפו, הפכה כבר בזמן העתיק לדגם של 'המשוררת' בה"א הידיעה, ושיר קצר שיוחס לאפלטון מכנה אותה בלא פחות מהתואר "המוזה העשירית" (היו ליוונים תשע מוזות). אבל באמת ספפו הייתה ונשארה מוזה של הקול הנשי, הדיבור הנשי, והמיניות הנשית  לאורך דורי דורות  – ולא מפני שהיא כתבה שירי אהבה לנשים: לא היה בזה ...

קרא עוד »

הצעת חוק

מעשנים יקרים וסמוקינג פרנדלי,  עוד לא אבדה. מכתב שקיבלתי מגדי טאוב מזכיר לנו שאפשר גם לעשות משהו, והנהו.  שימו לב גם לקישור לאתר שלו בסוף המכתב. נראה לי שאנחנו באמת זקוקים לקבוצת תמיכה וירטואלית. באמצע ינואר תעלה להצבעה הצעת התיקון לחוק איסור עישון במקומות ציבוריים של ח"כ צבי הנדל. ההצעה מבקשת לאפשר ל 20% ממקומות הבילוי לקבל היתר עישון. עמותות ההיסטריה נגד העישון ...

קרא עוד »

איפה הם?

      איפה הם   הֵם הוֹלְכִים לְאִבּוּד בְּחוּצוֹת תֵּל אָבִיב, הֵם יוֹרְדִים מִן הָאָרֶץ בְּשַׁיְּרוֹת אֶקְסְטָזִי; צֵל וְאוֹר קוֹרְעִים אֶת גּוּפָם, יְדֵיהֶם מוּשָׁטוֹת לְסוֹכֵךְ מִכָּל רוּחַ, פְּנֵיהֶם פְּעוּרוֹת וְרוּחָם מְנַשֶּׁבֶת; הֵם נוֹתְנִים בְּךָ עַיִן, וּבָעַיִן נַפְשָׁם, וּבִרְאוֹתָם שֶׁרָאִיתָ – מִתְכַּסִּים חֲשֵׁכָה. לֹא מוֹכְרִים לֹא קוֹנִים, נֶעְדָּרִים נוֹכְחִים, מִתְרַסְּקִים בִּדְמָמָה, תּוֹעִים בְּלִי רַגְלַיִם   הַרְחֵק מִסּוֹחֲרֵי הָעֲבָדִים וְהַנֶּשֶׁק, קֵהִים ...

קרא עוד »

עורו המעשנים 6 ואחרון / פה קבור הכלב

       פה קבור הכלב (המשך "עורו המעשנים 5 / מסע הצלב") http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=2856&blogID=182      ממשלות דמוקרטיות עשויות לא פעם לבחור להיות טוטאליטריות למדי, ואם כתוצאה מכך הן יכולות גם להצטייר כדורשות את טובת הכלל, הן לא מסוגלות לעמוד בפיתוי. אתה יכול לשכנע אנשים להגביל את החופש האישי של מעשנים, של מהגרים, של עסקים קטנים, של יהודים וצוענים, ואפילו ...

קרא עוד »

עורו המעשנים 5 / מסע הצלב

      מסע הצלב (המשך "עורו המעשנים 4 / ייסורים ואקסטזה") http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=182&itemID=2822#post2822     אם תרצו, העישון הוא בעצם מסורת אמריקנית-אינדיאנית עתיקה, ואפילו כיום, דרך מסע הצלב נגד העישון, אמריקה עסוקה בו יותר מאשר כל מקום אחר. כמובן, מסע הצלב הזה לא הפריע לתאגידי הטבק של וירג'יניה להמשיך ולהציף בסיגריות את שוקי אירופה והמזרח, אבל לקראת סוף שנות התשעים ...

קרא עוד »

מועד גימל – שיעורים מורכבים בעניין פשוט

    מועד גימ"ל שנָה עברה עד שהזִכָּרון כמו אַלְכִימַאי, זָקֵן אך עוד תָּאֵב, הֵמיר לְגעגוּע את שְׁיָרֵי הכְּאֵב – ושוב קולֵךְ צלצֵל בַּטלפון. לְצַו הַלֵּב נִצַבתי כמו טירון, עָיֵף מטִרטוּרים אבל רעֵב: יודֵע, בָּך אסוּר להתאהֵב אבל שוב מאבֵּד את הצפוֹן.   קבענו בַּקפה, בִּדרוֹם העיר. שעה עברה, נִמאָס לי לחכּוֹת – אבל הִנֵה אתְּ! חִיוּכֵך מזְהִיר, יוֹשבֵי הבָּאר ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאמיר אור