רן יגיל

גפרור, פרק מתוך רומן חדש, 42 שנה למלחמת יום כיפור, מאת: משה גל

פרק מתוך הרומן: "גפרור, מישהו שיחבק אותי…", הרואה אור בימים אלה, במלאות 42 שנה למלחמת יום הכיפורים:   משה גל    "שיבואו וישאלו אותי ואת אנדי מה פשר התופעה האיומה הזאת הלם קרב, אנחנו כבר נסביר להם", הפתיע אותם פתאום נדב במשפט המוזר שזרק לחלל האוויר ושהביא לשתיקה מעיקה בחדר. ידעו שנפצע במלחמה, פציעה שהוגדרה בינונית. שעד לא מזמן צלע ...

קרא עוד »

על כבוד אחרון בהחלט: אורפז וקירשנבאום

על כבוד אחרון בהחלט:   הו! כמה שהתקשורת הישראלית אוהבת את עצמה, בחייה ובמותה.   מוטי קירשנבאום נפטר לבית עולמו. מיָד הוצאו כל תוכניותיו מן המגירות, ויש כאלה בלי עין הרע, והתקשורת חגגה: מהדורות חדשות, ראיונות, דברי קילוסין עד אין גֶּמֶר.   יצחק אוורבוך-אורפז, הסופר האהוב עליי מת. קול דממה דקה. פה ושם אִזכּורים, איזו כתבה קצרה וצייקנית לצאת ידי ...

קרא עוד »

הכול שפיט, נובלה בהמשכים, קומה ראשונה, בית קפה, 19.25

רן יגיל הכול שפיט קומה ראשונה, בית קפה, 19.25   אחרי שהנחנו זה מול זה את הניידים על השולחן כמי ששלפו נשקים לקראת דו- קרב, הזמנו פיסת עוגת טריקולד ענקית עם שני מזלגונים ושני הפוכים גדולים בכוסות זכוכית. המלצרית התרחקה והוא פתח במתקפה ישירה עליי. "אתה לא היית צריך לעשות את זה," הוא התנשף קצת ותקע את עיניו הממושקפות ברצפה ...

קרא עוד »

גבריאל מוקד, מאמר על יצחק אורפז, לזכרו של פרוזאיקון גדול

כאשר צלצלתי לפרופ' גבריאל מוקד לשוחח איתו על מות הסופר האהוב על שנינו יצחק אוורבוך-אורפז, בתום השיחה הוא אמר לי כך: "אם אתה מפרסם משהו משלי עליו בבלוג הספרותי שלך, אנא כתוב: 'גבריאל מוקד מתאבּל על מותו של יצחק אורפז, אחד הפרוזאיקונים העבריים הגדולים בכל הדורות'".   הרשימה המקורית, שלא שונתה כאן ומופיעה כלשונה, פורסמה ב"ידיעות אחרונות" ב-1972 ואחר כך ...

קרא עוד »

אוה מורסיאנו, עשרה שירים מתוך ספר חדש: "התהפכתי וקמתי"

אוה מורסיאנו, עשרה שירים מתוך ספר חדש: "התהפכתי וקמתי"     בני   לְאַט לְאַט אֲנִי מַאֲרִיכָה בְּתוֹכִי אֶת הַדֶּרֶךְ  הַמִּתְקַצֶּרֶת עוֹד  חַג עוֹד שָׁבוּעַ עוֹד חֻלְצָה לְגַהֵץ   מֵאֲחוֹרֵי הָרֹאשׁ בִּנְקֻדַּת הַנְּחִיתָה אֲנִי יוֹדַעַת כְּשֶׁתְּנַקֵּב לוֹ הַדַּיֶּלֶת אֶת כַּרְטִיס הָעֲלִיָּה לַמָּטוֹס לֹא יִסֹּב לְאָחוֹר.     בניין הלב באיכילוב   בַּבִּנְיָן הֶחָדָשׁ שֶׁבָּנוּ לִכְבוֹד הַלֵּב הַמָּוֶת כָּל כָּךְ אֶלֶגַנְטִי ...

קרא עוד »

אני ואפסי, רומן, רן יגיל

אני ואפסי   1.   "יושבת לה במיטה/ מתקנת את הקסדה של הטוסטוס./ על הקיר ממול/ תלוי פוסטר אדום של מרקס/ עם עגיל.// איילת מעולם לא עבדה בחייה, איילת מעולם לא עבדה בחייה,/ אבל היא יודעת/ שירי פועלים רוסיים,/ אבל היא יודעת את האינטרנציונל/ לזמזם בלי מילים.// פוסטרים תלויים/ לאורך כל החדר,/ גיטרה שבורה/ תלויה על הקיר,/ בפינה תקליט של ...

קרא עוד »

הכול שפיט, נובלה בהמשכים, קומת קרקע, חניון, 19:00

הכול שפיט     קומת קרקע, חניון, 19:00   אני מתפרנס מן הדעה. קשה כיום להתפרנס ממנה. עליך להמציא עצמך כל יום מחדש. התחלתי כמבקר ספרים, פרוזה ושירה. כשאני התחלתי לכתוב ביקורות, היה מעמד מרכזי יותר למילה הכתובה. בכל אופן, מאז רחקתי מעולם הספרות, הרפובליקה של המילים החלה להיראות לי, כמו לכל העולם, סוג של תחליף לדבר האמיתי – החיים ...

קרא עוד »

יהודית אוריה, דיאלוג עם הספר "חזרה" מאת יואב בר-חיים

דיאלוג עם הספר "חזרה" מאת יואב בר-חיים יהודית אוריה   חשיבותו של הרומן ״חזרה״ מאת יואב בר-חיים היא בהיותו רומן אינטלקטואלי, עוף נדיר בשמי הספרות הישראלית, החושף את ערוות הפיצול הרוחני-חומרי – כהתגלמותו הן בתרבות המדינה והן בתרבות המערב – כשהמחבר מציב מחדש את תפיסת האחדות – וזו אולי המשמעות החשובה ביותר של שם הספר, ״חזרה״. הרומן עב-הכרס הוא סימפוניה ...

קרא עוד »

יחזקאל נפשי, פרק מתוך: פני עצמי, חלק ב' – ספר חדש

פרק שישה-עשר   שי עוזב לתמיד והפגישה עם פרופסור פנייה. הכל מגיע מהר מדי ולא צפוי. הבדיקות ושוב הצום. מכתב כחול שני.   הקיץ חלף ונמוג. הסתיו חלף. החורף בא עתה, מביא עמו עבים כבדים שהיו מכסים את השמים הניבטים מנגד חלוני. לעתים, מטר כבד שניתך על הארץ. לעתים, יש והכל היה פשוט מתכסה בדוק אפור ועגמומי. יופי עצוב, קודר. ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לרן יגיל