http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=7b710fc4596b25648b44472262adc013&id=2435
רן יגיל
-
רן יגיל
סופר ועורך, יליד תל אביב, 1968. ספריו: מות סנדלרים (תל אביב : "עקד", תשמ"ח 1987). שירים: מחשבה אחת קדימה (רמת גן : ליריק ספרים, 1988), ארז כמעט-יפה : וסיפורים אחרים (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ו 1996), ז'אק (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1998) נובלה ביוגרפית על הזמר הבלגי ז'אק ברל, סוף הקומדיה : תריסר סיפורים (תל-אביב : "ביתן", תשס"א 2001). נקישות ורמזי אור : מדינת ישראל נגד נח שטרן : רומן (תל-אביב : "עמדה/ביתן", תשס"ג 2003) הרביניסט האחרון רומן (בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, 2006) אני ואפסי רומן (ירושלים: עמדה/כרמל, 2008). עריכה: הצעיף האדום / יעקב שטיינברג ; בחר את הסיפורים והקדים מבוא: רן יגיל (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1997). בואי כלה : סיפורי חתונה (ירושלים : "כרמל", תשס"א 2001) <בשיתוף ירון אביטוב טעם החיים : אנתולוגיה של סיפורי אוכל (ירושלים : "כרמל", תשס"ב 2002) בשיתוף ירון אביטוב. הקשב ! : אנתולוגיה של סיפורי צבא (תל-אביב : "כרמל-משרד הביטחון - ההוצאה לאור", תשס"ה 2005) <בשיתוף ירון אביטוב רן יגיל הוא עורך כתב העת "עמדה" - ביטאון לספרות: שירים, סיפורים, מסות, רשימות
מאמר יפה ,עשיר כתוב ברהיטות ובהירות
מיוחדת האנלוגיה בין שני הרומנים שהם רק לכאורה רומנים בלשיים
אבל הערך המוסף שלהם הוא בכך שהם נוגעים ברבדים פסיכולוגיים ורעיוניים
מי יותר ומי פחות
אהבתי מאוד
יישר כוח תלמה
הבי לנו עוד
תודה חנה היקרה על התגובה מחממת הלב ועל 'יישר הכוח'.
תלמה, קראתי את המאמר בעיון ולמדתי הרבה. אגב, הגבתי, אך לא נקלט… המשיכי להעשיר את הקריאה בתובנות המעניינות והמקוריות.
הנה רות יקרה, נקלט 🙂
תודה רבה לך מקרב לב על התגובה המעתירה ומחממת הלב.
לרני היקר: תודה ענקית על ההזמנה, הבמה, התמיכה והרוח הגבית שנתת, שלולא הן לא הייתה באה לעולם מסה זו. לכבוד הוא לי. יישר כוח על כל מפעלותיך. תלמה