רן יגיל
סופר ועורך, יליד תל אביב, 1968. ספריו: מות סנדלרים (תל אביב : "עקד", תשמ"ח 1987). שירים: מחשבה אחת קדימה (רמת גן : ליריק ספרים, 1988), ארז כמעט-יפה : וסיפורים אחרים (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ו 1996), ז'אק (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1998) נובלה ביוגרפית על הזמר הבלגי ז'אק ברל, סוף הקומדיה : תריסר סיפורים (תל-אביב : "ביתן", תשס"א 2001). נקישות ורמזי אור : מדינת ישראל נגד נח שטרן : רומן (תל-אביב : "עמדה/ביתן", תשס"ג 2003) הרביניסט האחרון רומן (בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, 2006)
אני ואפסי רומן (ירושלים: עמדה/כרמל, 2008). עריכה: הצעיף האדום /
יעקב שטיינברג ; בחר את הסיפורים והקדים מבוא: רן יגיל (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1997). בואי כלה : סיפורי חתונה (ירושלים : "כרמל", תשס"א 2001) <בשיתוף
ירון אביטוב
טעם החיים : אנתולוגיה של סיפורי אוכל (ירושלים : "כרמל", תשס"ב 2002) בשיתוף ירון אביטוב. הקשב ! : אנתולוגיה של סיפורי צבא (תל-אביב : "כרמל-משרד הביטחון - ההוצאה לאור", תשס"ה 2005) <בשיתוף ירון אביטוב
רן יגיל הוא עורך כתב העת "עמדה" - ביטאון לספרות: שירים, סיפורים, מסות, רשימות
רן יגיל סופר ועורך
שלום רני
לבועז יש ב"בננות" בלוג לא פעיל בו הוא פרסם בעבר את הסיפור הזה.
גיורא, יקירי, שבוע טוב. זה ממש לא אכפת לי. אני מפרסם בבלוג שלי רק מה שמתחשק לי ומה שטוב בעיניי. זה סיפור מעולה ולכן הוא פורסם בבלוגי. מצדי, יונית לוי יכולה הייתה להקריא את הסיפור הזה במהדורת החדשות המרכזית ובכל זאת הייתי מפרסם אותו למחרת. זאת למדתי ממורי ורבי גבריאל מוקד שפרסם פרק מתוך "מר מאני" כמדומני ב"עכשיו" אחרי שהרומן פורסם. שאלו אברהם ב. יהושע: "לשם מה?" ענה לו מוקד: "הפרק מצוין ואני אוהב אותו. זה חלק מהעכשיו". על אחת כמה כמה ראוי לנהוג כך כשמדובר בבלוג פרטי.
היי רני
תודה על פרסום הסיפור. וטוב שיש כאן סדרן שבחמיצות המתבקשת מזכיר שהסיפור הופיע כאן תמול-שלשום, כלומר לפני קרוב לשנתיים.
בועז, שלום. אתה בהחלט צודק. הפרסום היה מזמן. יותר מכך, צריך לזכור שקוראי "אן-אר-ג'י" אינם בהכרח קוראי "בננות". הרבה אנשים מגיעים ישירות לבלוג ב"אן-אר-ג'י". עם זאת, רק ב"בננות" עומד כעת הסיפור על למעלה ממאה כניסות, כמה שעות אחרי פרסומו, אבל באן-אר-ג'י ודאי כבר יותר. אקבל בימים הקרובים דיווח מדוידה גינטר עורכת הבלוגים. כך או כך – החשוב הוא הסיפור המעולה. קראו אותו פעמיים והרווחתם כפליים. כי ההבדל בין ספרות לז'ורנליסטיקה הוא בדיוק זה. עיתונות קוראים רבים פעם אחת, ספרות טובה קוראים בודדים הרבה פעמים. רני.
למה שניכם ישר קופצים ומפרשים הכל באור שלילי?
אני בסך הכל רציתי להחמיא לסיפורו של בועז יזרעאלי ולהראות שגם אחרי שנתיים אני זוכר אותו.
בברכה
גיורא
כרגיל, גיורא פישר עם הטקט הידוע שלו…..
גיורא, יקירי, כנראה לא הובנת נכון. עימך הסליחה. רני.
צר לי אם כך, גיורא. לא תמיד מפרשים נכון את נימת הטקסט, בעיקר כשהוא קצר.
רני, יש כאן קישור לביצוע נפלא של מרק אלמונד לשיר של שארל אזנבור.
http://www.youtube.com/watch?v=rrFwdNVvpFY&NR=1
סיפור אניגמטי מיוחד ומרתק
אדריכלות רעיונית שאינה שוכחת שכל עיר צומחת מבפנים הסופר משחק באפשרויות שונות של עיר מתוך מטרה לקעקע תפיסות מיושנות (תחנת המשטרה תבנה על הגג)
ולהסיר את האבק המתעבה בתוך ערבת חיינו הצחיחה
ובאמת אולי כדאי להתחיל בטאטוא הצריף הרעוע מתוך תקווה שאולי יצוץ משהו מתחת,
אולי העיר הסמויה מן העין