רן יגיל
סופר ועורך, יליד תל אביב, 1968. ספריו: מות סנדלרים (תל אביב : "עקד", תשמ"ח 1987). שירים: מחשבה אחת קדימה (רמת גן : ליריק ספרים, 1988), ארז כמעט-יפה : וסיפורים אחרים (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ו 1996), ז'אק (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1998) נובלה ביוגרפית על הזמר הבלגי ז'אק ברל, סוף הקומדיה : תריסר סיפורים (תל-אביב : "ביתן", תשס"א 2001). נקישות ורמזי אור : מדינת ישראל נגד נח שטרן : רומן (תל-אביב : "עמדה/ביתן", תשס"ג 2003) הרביניסט האחרון רומן (בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, 2006)
אני ואפסי רומן (ירושלים: עמדה/כרמל, 2008). עריכה: הצעיף האדום /
יעקב שטיינברג ; בחר את הסיפורים והקדים מבוא: רן יגיל (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1997). בואי כלה : סיפורי חתונה (ירושלים : "כרמל", תשס"א 2001) <בשיתוף
ירון אביטוב
טעם החיים : אנתולוגיה של סיפורי אוכל (ירושלים : "כרמל", תשס"ב 2002) בשיתוף ירון אביטוב. הקשב ! : אנתולוגיה של סיפורי צבא (תל-אביב : "כרמל-משרד הביטחון - ההוצאה לאור", תשס"ה 2005) <בשיתוף ירון אביטוב
רן יגיל הוא עורך כתב העת "עמדה" - ביטאון לספרות: שירים, סיפורים, מסות, רשימות
רן יגיל סופר ועורך
מעולה, רני, אבל אפשר גם וגם. עם הסתייגות. החלק הארי של לימודי (כמו גם של בעלי) מומן על ידי כספי מילגות בתור מזרחית תושבת פריפריה, וראיתי את חברותי הסו קולד "אשכנזיות צפוניות" נאנקות לא פחות ממני, ולפעמים למרבה העצב, אף יותר ממני תחת העול הכלכלי. אני חושבת שאפשר לנסות להחיל את התמיכה המתבקשת לא רק על ישובי הפריפריה אלא על כשרונות באשר הם, בלי בדיקה עדתית וגאוגרפית, אלא עם בחינה של מצב סוציו אקונומי. לרוב המילגות שלי, למשל, החברות שלי לא יכלו אפילו לפנות.
איריס אליה, אני סבור שזו הערה חשובה. אני בעד. אדבר עם יחזקאל רחמים, לאיש כבר מהלכים בחלונות הגבוהים של היכל הספר שלנו. רני
עדיף שאנשים לא יקראו בכלל,מאשר יקראו ספרות גרועה??
ומי שמך להחליט מה מוגדר בדיוק כ"גרוע",ומה כ"לא גרוע"?
לא נעים לומר,אבל הרה מאוד מהספרים שיוצאים במחוזותינו,בעיקר של סופרים מקומיים,מתעטפים אולי באיצטלה של ספרות טובה וגבוהה,אבל בפועל,הם די רחוקים מזה.
איך היית מגדיר ,למשל,את אשכול נבו?
הוא מוגדר ,כמובן,כ"ספרות טובה","גבוהה", בפועל,באמת זה לא מה שהייתי מגדיר כ"ספרות טובה".
ובכלל-היו זמנים,לפני יותר ממאה שנה,ש"פרחי הרע",נחשב כזבל,שהיה גם מי,ממבקרי התקופה,שטען שבעוד מאה שנה,הס]ר יהיה קוריוז בלבד,שאיש לא יכיר אותו.
ומה לגבי "יוליסס"?
בתחילה,הספר הוגדר כ"פורנוגרפיה."
נורא מצטער,אבל הגישה שעדיף שאנשים לא יקראו בכלל,מאשר שיקראו ,נניח,הרלן קובן,רם אורן וכד', היא גישה מתנשאת ולדעתי,פשוט טיפשית.
ראית פעם מישהוףכמו שלי יצא,באוטובוס,או בתור לאוטובוס,שקוע/שקועה באיזה ספר?
לי,כאוהב ספר וספרים,זה היה מראה מלבב,וכן,בחלק גדול מהמקרים,זה לא היה סטנדל,פלובר,ג'ויס,או עמוס עוז.
ואגב,במידה ולא שמת לב,מחירי הספרים,גם כיום הם גבוהים מאוד,וקל להפריח סיסמאות ש"אם תשחם אפילו עוד יותר מהמחיר המופקע של ספר,כיום,כנראה שבאמת רצית אותו".
באמת?
סורי,אני כרגע מובטל,וגם במחירים,כרגע,עוד לפני ההעלאה הצפויה,אם וכאשר,אני בקושי יכול להרשות לעצמי איזה ספר,וזה הבילוי שלי,אבל מה לעשות,אני לא יכול.
לדעתי,זה היה חשוב להגיע לקהלים,שבדרך כלל לא פקדו חנות ספרים ולא קנו,והיה מראה מלבב,לראות חנות מלאה באנשים,שמעיינים,מדפדפים וכד',אבל אתה כנראה חושב אחרת.
ובכלל- ההבדל בין קוראים לקונים.
דווקא אני,כשיש לי אפשרות,קונה כמה ספרים ובמרוצת הזמן משתדל להגיע אליהם ולקרוא אותם.
מי שלא אמון ולא מורגל בקריאת ובקניית ספרים בד"כ, בוודאי שלא ירוץ לקנות סתם "בוכטה" של ספרים,כדי שיעלו אבק,בלי שייגע בהם.
אז,נניח,שקנה ספר שלא נראה לו,או לא בא לו לקרוא אותו,ייתן אותו במתנה וכד',מה רע בזה?
מצטער,אבל הגישה שלך מתנשאת ופשוט מנותקת מהציבור שלא שורץ בבית הסופר,או ב"הנסיך הקטן" וכד'.
כמובן,בתור תגובה,לתגובה שלי,אם תטרח להגיב,שב ותעליב אותי ותשפיל אותי,מה לעשות,כמי שמציץ פה ושם,או באתרים בהם אתה כותב,אני כבר רגיל לסגנון שלך,ושאתה,לרוב,לא נוהג להגיב תגובה עניינית,אלא בוחר להשמיץ ולהעליב.
ככה זה.
אני שוב בוחר להשמיץ ולהעליב. הדעה היא דעה, אבל שים רווח אחרי הפסיק כי רואים לך, חבר.
אני מסכים עם התגובה הארוכה מפני שקריאה זה הרגל ואם אנשים לא יקראו בכלל אז גם הגורל של הספרים הטובים יהיה להעלם. (ומה זה טוב באמת. עניין של דיעה הרבה פעמים)
אני מכיר הרבה קוראים עם טעם ממוצע שגם הם מדי פעם בפעם קוראים סיפרות טובה ותנחש מה. אפילו ממש נהנים מזה….
טוב שהקפדת על הריווחים. עכשיו זה בהחלט נראה יותר אמין, אם כי עדיין הסגנון מסגיר אותך. יש לך בעיה. אינך יודע לכתוב בקולות. אתה נחשף, חבר.
לא יודע,אם המגיב האונימי כאן,הוא רן יגיל,או מישהו אחר,ובאמת שאני לא יודע למי הוא מתכוון ברמזים שלו,אבל אני מבטיח לך שלא אני כתבתי את התגובה,תחת הכינוי "קראן".
באמת שעוד לא הגעתי למצב שאגיב לטוקבקים של עצמי, ואנהל דיונים סוערים עם עצמי…
:-))
זה לא רע. ומה עם החוק הצרפתי? אתה בעד או נגד? רני
לבעל "לוכדי עריקים " , כותב הרשומות הדגול של "עונת המלכים " , ולבן פולמוסו החריף , בעל "6 סיפורים" ו"נקישות ורמזי אור " – תענוג לקרוא את ההתגוששויות שלכם – יש בה ספרות של ממש – ומתבקשת ההצעה לכתוב רומן שכולו טוקבקים ומחבואים תודעתיים , רומן שכולו אינטרנט , כתוב ביד ספרותית מעמיקה, שתתעדאת ימי-הביניים החשוכים שלנו – את החשכה האלקטרונית המדביקה א ותנו למסכים בגדלים שונים – אולי משהו עם קצת הומור גוגולי בסגנון "יומנו של מטורף "- הרימו את הכפפה
פחחח,אמנון נבות??
בפעם האחרונה שהסתכלתי בראי,בחדר האמבטיה,לא ראיתי שם את אמנון נבות,אבל אולי אני פשוט צריך משקפיים…
נראה לי שלכמה ממשתתפי אתר זה,יש איזו הפרעה בשם "נבותומניה",או משהו דומה,שגורמת להם לראות את אמנון נבות בכל מקום..
🙂