צעטאלע, ווביט וורקו מנגסטו, שיר והערה לחג השבועות

צֶעטָלֶע, ווביט וורקו מנגסטו, שיר והערה לחג השבועות

כְּמוֹ בְּחַג הַסִּיגְדְ, כְּמוֹ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם,

הַנָּשִׁים עוֹמְדוֹת זוֹ לְצַד זוֹ. הַנָּשִׁים מְמַלְמְלוֹת

בִּבְלִיל שָׂפוֹת – עִבְרִית וְעַרְבִית וְיִידִישׁ,

אַמְהָרִית, סְפַּנְיוֹלִית… וַאֲנִי שׁוֹמַעַת

רַק שָׂפָה אַחַת

בַּכֹּל – שְׂפַת הַנְּשָׁמָה.

יֵשׁ נָשִׁים פּוֹרְשׂוֹת אֶת כְּנָפֵיהֶן

אֶל עֵבֶר הַשָּׁמַיִם, וְיֵשׁ נָשִׁים שֶׁמִּתְקַמְּרוֹת

אֶל תּוֹךְ סִדּוּרֵיהֶן בִּלְחִישׁוֹת רָזִים.

יֵשׁ נָשִׁים מִתְנַדְנְדוֹת בְּסִחְרוּר הַחוּשִׁים,

וְיֵשׁ אוֹתִי, שֶׁמּוֹדָה וּמִתְפַּעֶלֶת-צְמַרְמוֹרוֹת

מֵעָצְמַת תְּפִלַּת הַנָּשִׁים,

מִמַּלְבּוּשׁ הַבְּיַחַד –

מֵאַבְנֵי הַתִּקְוָה נֵס יָאִיר

אֶת כָּל הַלְּבָבוֹת.

לִבִּי מְבַקֵּשׁ שֶׁהַתְּפִלּוֹת שֶׁלָּכֵן,

הַנָּשִׁים, תִּתְקַבֵּלְנָה. וּבְיָדִי הַפֶּתֶק, הַנְּיָר,

הַ'צֶעטָלֶע' שֶׁצִּיְּרוּ דִּמְעוֹתַי –

אֶל הַנִּמְעָן הָאֶחָד.

מתוך: חסידת ירוסלם, עורך: יחזקאל רחמים, סדרה: דבר בעולם, עמדה, 2024

לכבוד חג השבועות החלטתי לערבב קצת את החגים והמנהגים כי כולנו יהודים ולהביא את השיר האמוני, הנשי והרגשי הזה של ווביט וורקו מנגסטו "צֶעטָלֶע" שמדבר אלינו מכל קצוות היהדות בקול של אישה, מכל חג יפה שלנו בשפות הייחודיות לנו מהאמהרית, דרך הספניולית ועד היידיש, כשעל הכול מרחפת הלשון העברית, לשון הקודש היפה והעתיקה שלנו, של כל היהודים. השיר מתאר דבקות נשית בתפילה וכמו בחג הסיגד של ביתא ישראל הוא מזכיר מאוד את המעמד המיסטי, ההיסטורי והחד-פעמי של מתן תורה כשהעם רואים את הקולות ומשה בראש העם, מעמד הר סיני. חג שבועות שמח לכל בית ישראל ולכל מי שיושב בציון, יהודים ולא יהודים כאחד, ובעיקר תפילה בדבקות רבה להחזרת החטופים ולסיום ימי המלחמה. רן יגיל

עטיפת הספר בהוצאת עמדה