רן יגיל סופר ועורך
"כָּל הַנָּשִׁים שׁוֹנוֹת אַיָּלָה
כָּל הַנָּשִׁים שׁוֹנוֹת"
כך כותבת המשוררת אילה שרעבי זמור, בשיר "השתקפות". נדמה שבספר ביכוריה מנסה שרעבי זמור לנסח את השונות הזו דרך קולה הפרטי, האישי. הקול הוא בעל משמעות כפולה: פעם אחת הוא הקול שהיא משמיעה בתוך העולם שבו היא חיה, עולם המשתלשל מהמסורת היהודית והמשפחתית, כמו גם מהמסורת השירית שבתוכה היא פועלת, ופעם שנייה, הקול הפואטי המקורי שלה.
"נחש תפוז" מציג את הקול הייחודי של אילה שרעבי זמור ואת הניסיון הנחוש להנכיח את עצמה בכל מובן. היא אישה ואימא ובת ומאהבת, והיא רואה הכול, את ההר והמדבר, המעיין והאיילה, את האימהות והנשים שלפניה ומצדדיה ובעיקר את האפשרויות של השפה ללכוד את כל אלה בשיר.
לפנינו משוררת מבטיחה, מיומנת, בעלת רגישות מוזיקלית לשפה ותועפות של אומץ לגעת בקושי, בכואב, באמת.
המשורר והסופר – רון דהן
אילה שרעבי זמור, נולדה וגדלה בעיר העתיקה בירושלים, למדה במחלקת הכתיבה במכללת מנשר לאמנות, ופעילה בארגון שְׁלֵמָה. זה ספר השירים הראשון שלה.
שבעה שירים יפים מתוך "נחש תפוז" של אילה שרעבי זמור:
בידיים רכות מאוד
הַנְּסִיכָה מְחַכָּה לְכֶתֶר.
מִסְתַּכֶּלֶת עַל הַקִּיר הַמִּתְקַלֵּף כְּאִלּוּ שֶׁהוּא סֶרֶט.
הִיא רוֹאָה בּוֹ נְסִיכָה רוֹכֶבֶת עַל מִפְלֶצֶת.
יֵשׁ לָהּ יָדַיִם רַכּוֹת מְאֹד
וּמִילְיוֹן נְתִינִים קְטַנִּים.
הֵם סוֹמְכִים עָלַי שֶׁאֲדַבֵּר.
הַלָּבָן מִתְפּוֹרֵר אֶל הָאָפֹר,
אֲנִי חוֹלֶמֶת לְדַבֵּר.
זה כמו
לְהַגִּישׁ לְאַבָּא נְחַשׁ תַּפּוּז
בֹּקֶר אֶחָד
בֹּקֶר אַרְבָּעִים
וְאַבָּא עֲדַיִן עִוֵּר
לַמִּתְרַחֵשׁ בַּמֶּטֶר הַמְרֻבָּע:
לְיַד הַשַּׁיִשׁ
אִמָּא מְקַלֶּפֶת נְחַשׁ תַּפּוּז
אֲנִי אוֹסֶפֶת נָחָשׁ
לְתַפּוּז
וּמַגִּישָׁה.
השתקפות
הַבֹּקֶר עֶצֶב אַפְלוּלִי
חִנָּנִי
עֶצֶב שֶׁל שְׁרִיר מִתְאַמֵּץ
הַתְּשׁוּקָה נִדְמֵית כְּפִיָּה
הַחִבּוּר זְוָעָה
הַלְּבַד חֲלוֹם.
*
יֵשׁ שְׁרִיר שֶׁעוֹבֵר בּוֹ עֶצֶב.
זֶהוּ תֵּאוּר אָנָטוֹמִי מְדֻיָּק:
שְׁרִיר שֶׁעוֹבֵר בּוֹ עֶצֶב.
כּוֹאֵב לָךְ אַחֲרֵי
נִסָּיוֹן כּוֹשֵׁל,
וְזֶה לֹא עֹנֶשׁ
אֵין עֲנִישָׁה בַּגּוּף.
*
כָּל הַנָּשִׁים שׁוֹנוֹת אַיָּלָה
כָּל הַנָּשִׁים שׁוֹנוֹת
כָּל אַחַת הִיא עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ
אַיָּלָה
כָּל אַחַת הִיא עוֹלָם וּמְלוֹאָהּ.
לא תוכל לעזוב ברכּות
לֹא תּוּכַל לַעֲזֹב בְּרַכּוּת
תִּפְסַע
וְהַדֶּלֶת תִּטָּרֵק
צֵל עֵט חוֹתֵךְ
אֶת נְקֻדּוֹת הָאוֹר
וְחוֹרֵט
כָּךְ גַּם אַתָּה
לֹא תּוּכַל לַעֲזֹב בְּרַכּוּת.
אליסיה
גֶּשֶׁם, הֱיֵה כְּמוֹ עַרְסָל
אִם אַתָּה נִתָּךְ כְּבֵּטוֹן
תּוּכַל לִהְיוֹת עַרְסָל.
גַּם קֶבֶר
יָכוֹל לִהְיוֹת עַרְסָל אוֹ
אַמְבָּט.
הַמַּיִם יִזְרְמוּ
הָאַמְבָּט יִתְמַלֵּא
וְהַסֵּבֶל יִקְפָּא
רַגְלוֹ מִשְׁתַּלְשֶׁלֶת
הוֹלֵךְ וּבָא
הוֹלֵךְ וּבָא
הוֹלֵךְ וּבָא
וְהוֹלֵךְ.
חיץ
חִלְּצוּ אוֹתָךְ מִתּוֹכִי
חָתְכוּ אֶת הַחַיִץ.
מֵאָז אֵין חַיִץ בָּעוֹלָם
מֵאָז אֲנִי מְפֻלֶּשֶׁת.
תִּפְתְּחִי אוֹתִי וְתִרְאִי
אַלְפֵי נָשִׁים
וְאֵין הֶבְדֵּל
כֻּלָּן מְדַבְּרוֹת בִּי
אֶת הַצַּעַר
כֻּלָּן נִמְשָׁכוֹת מֵחַוָּה.
הָיִית בְּתוֹכִי
קָרָאתִי לָךְ חַוָּה
יָצָאת
הִנֵּה גַּן עֵדֶן.
הלוואי
שְׁכָבוֹת־שְׁכָבוֹת עָשׂוּי הָהָר
מֵעֵבֶר לוֹ
יָם הַמָּוֶת וּמִדְבָּר.
אֵינִי מֻכְשֶׁרֶת לְדָבָר
מִלְּבַד שׁוֹטְטוּת
עִם חֲזִירֵי בַּר
עִם צָב אוֹ שׁוּעָל,
פְּרוּק־רַגְלַיִם לֹא מֻכָּר –
אוּלַי תָּבוֹא
אַיָּלָה.
נחש תפוז, אילה שרעבי זמור, עורך: ערן צלגוב, ניקוד: יאיר בן-חור ויצחק רפפורט, איור עטיפה: שיר זמור, עימוד ועיצוב עטיפה: יגאל ארקין, עמדה, 42 עמודים, 64 שקלים
הספר מצוי בחנויות הספרים. לתגובות ולהזמנות כִּתבו:
ayalash46m@gmail.com
עטיפת הספר בהוצאת עמדה
איזה יופי שמשוררת חדשה נולדה והשירים מבטיחים מאוד. יישר כוח אילה ולעורך ולמוציא לאור.
רחל, יוצרת מוכשרת ויקרה, שלמי תודה. אמסור לאילה ואגיד לה שתראה. רני