מנעד, יפעת גלבר, שיר ומחזור מתוך ספר חדש בהוצאת עמדה בלוויית הערה

שְׁמָמָה

 

עַל הַסַּף הַמְּהֻדָּק מִתְחַבֶּטֶת מַחְצֶלֶת

בְּרֵיחַ כַּמּוֹן

מַשֶּׁהוּ נֶחְבָּא

‏          בְּסִתְרֵי

‏              אֲדָמָה

בַּמִּישׁוֹר הַחוֹלִי נוֹגֶנֶת שְׁמָמָה

 

וְקָשֶׁה לִהְיוֹת לְצִנִּים

כְּשֶׁאַט מִתְעַבֶּה

סִיטָאר מְשֻׁנֶּה

מִבֵּין הַסְּדָקִים

 

אֲנִי נִדְהֶמֶת

 

אֵיךְ הוּא מְנַסֵּר בִּרְקִיעַ הַתְּכֵלֶת

כָּל כָּךְ רְסִיסִי

 

 

בשיריה של יפעת גלבּר בספרה החדש "מִנְעָד" קיים הדהוד נשי אמוני לירי עמוק המידנדן אליך כמו ענבל מצלצל ומבקש להתעלות רוחנית מעל תלאות היומיום אל עֵבֶר הנשגב באופן כֵּן וקריסטלי בלא טיפה של קיטש. הווידוי והתפילה שלכתחילה יש בהם משום החידה והכּמיהה חוברים אל המוסיקה, לא רק זאת הפנימית של הנפש, זה מובן מאליו, אלא ממש אל עולם התווים המוסיקלי המצוי אֵי שם בחוץ ותמיד נוגע בנו כאנשים בנימי הנפש.

 

אף כי היא משוררת לירית במהותה, יש לה לגלבּר מִנעד רחב ביותר של שפה פרטית ונושאים בשיר. בעצם הכול יכול, אם נסתכל פנימה, להפוך לשיר. זוטות כמו חפצים, אלבומים, גופים והסכמים, פעולות שגרתיות, תקופות שונות, אבל גם רוח סכנה בדמות מטאפורית של תנין ומצב נפשי קשה אינם נפקדים מן הספר הרגיש הזה. נראה כי הרבה פעמים החוץ הפראי בדמות ימה ובִיצה פולש אל תוך המבוית והמשפחתי. מעל הכול, יופי נדיר יש בשירי הזוגיות בספר הזה. לא אחת הדוברת בשירים נאחזת נואשות ברפסודה הזאת.

 

הליריות הזאת איננה שוכחת את הרגישוּת לעולם החיצוני שיכול להיות פעמים רבות אכזר כלפי היחיד כמו במחזור החזק "חרם בחטיבת הביניים", גלבּר יודעת לנוע מן השיר הבודד הלירי אל עבר המחזור הלירי ולרגש את קורא השירה המיומן בשורות ארגמן מפתיעות.

 

רן יגיל – מבקר, עורך וסופר

 

הנה בנוסף המחזור הסינגולארי והאניגמטי, המרגש והחזק:

 

 

חֵרֶם בַּחֲטִיבַת הַבֵּינַיִם

 

1

זוֹ אָח מְמֻדֶּרֶת. אַחֲוַת נְעָרוֹת

קָרַחַת פְּתוּחָה בַּשּׁוּלַיִם

נְקֵבִית בַּמֶּרְכָּז. אֵינֶנִּי נִקְרֶבֶת

שֶׁלֹּא לְהִכָּווֹת

 

שְׁרִיקוֹת צִפּוֹרֵי הָעֵדֶר

מְדַשְּׁנוֹת חָזוֹת שֶׁהִקְדִּימוּ הָנֵץ

 

זוֹ אָח מְמֻדֶּרֶת פּוֹצַחַת זְרָדֶיהָ

פּוֹעֶרֶת לֹעָהּ לְכָל לִילִית

עוֹלָה בִּתְעָלוֹת הַוֶּשֶׁט

 

רַק לֵילִי מְחַלֵּל לְבַדּוֹ אֶל

שָׁמַיִם מְלֵאֵי הַכָּרָה

 

2

יַלְדָּה קְטַנָּה מֻטַּחַת אֶל חוֹמַת מָגֵן

הִיא בְּקֹשִׁי מֶטֶר אַרְבָּעִים

כַּדּוּר קוֹצָנִי נֶחְבָּט בְּחָזָהּ

מִתְגַּלְגֵּל מִתַּחַת לַשִּׁדָּה הַגְּדוֹלָה

הִיא מְחַפֶּשֶׂת. כַּמָּה אֶפְשָׁר לְחַפֵּשׂ כְּשֶׁהֵן

זוֹלְלוֹת שַׂעֲרוֹת שֵׂיבָתָהּ

מוֹצְצוֹת גְּלִידַת חָלָב

הַנּוֹטֵף מִשְּׂפָתֶיהָ הַפְּסוּקוֹת

 

3

עֲווֹנִי הָיָה בְּאִי־הַיְּדִיעָה

זָרוּת מְשֻׁנָּה נוֹשָׁנָה

אַתֶּן הֱיִיתֶן אַתֶּן אֲנִי הָיִיתִי אֲנִי

וּבֵינֵינוּ הָרוּחַ

 

מַחְשְׁבוֹתַי מָצְאוּ בִּי דֹּפִי:

רִחוּק מִתְמַשֵּׁךְ

מֵחֶסֶד אֱלוֹהַּ

 

הִרְחִיב מַבָּטוֹ וְנָתַן בִּי

עֵינָיו הַטּוֹבוֹת

 

4

עַל סֶלַע מוּפָז יָשְׁבָה דְּמוּת אַגָּדִית:

אָדָם נוּגֶה אוֹר, רַב וְשׁוֹפֵעַ

שָׁם הָיָה טַעַם

וִיפִי הַמָּחוֹל

הָפַךְ מִסְפְּדִי

 

5

אַחַר כָּךְ עָבְרוּ הַשָּׁנִים כְּדַרְכָּן

נְמֵלִים וְחוֹפִים וּמִצְעֲדֵי גֶּבֶר

אֲנִי עוֹגֶנֶת בַּכָּתֵף. גַּם הַיּוֹם

אוֹרַחַת וּבוֹרַחַת

 

בַּנְּעוּרִים נוֹשְׁבִים הַדְּבָרִים בָּעֹרֶף

תַּמְצִית חַיִּים וַחֲבֵרוּת אֱמֶת

 

וּסְחֹפֶת פָּנַי אֶל כָּל הַקְּרִיאוֹת

צוֹפְנוֹת הַקֶּשֶׁר

 

 

 

 

 

יפעת גלבּר היא תרפיסטית במוזיקה ויוצרת, עוסקת בטיפול, לימוד והוראה במסגרות שונות. "מִנְעָד" הוא ספר שיריה השני.

 

מִנְעָד, יפעת גלבּר, ציור כריכה: חיים הלברטל, כתיבת תווים ועריכתם: ניר לוי, ניקוד ועריכה: יאיר בן-חור ויצחק רפפורט, עימוד ועיצוב הכריכה: יגאל ארקין, רפידוגרף בע"מ