על החוף השקוף, רועי לירן, שירים מתוך ספר חדש בהוצאת עמדה בלוויית הערה

יֵשׁ מְקוֹמוֹת

 

בָּהֶם מִלִּים נִשְׁטָפוֹת אֶל מִפְרְצֵי הַתּוֹדָעָה

כְּמוֹ לִוְיְתָנִים אֲבוּדִים וְקִרְעֵי אַצּוֹת, אוֹ

שִׁבְרֵי צַלָּחוֹת מִסְּפִינָה טְרוּפָה.

שָׁם נִתָּן לַחְלֹץ נַעֲלַיִם וְלָלֶכֶת יְחֵפִים

בֵּין זִכְרוֹנוֹת קְבוּרִים בַּחוֹל

וּרְגָעִים חוֹלְפִים מֻלְבָּנִים מִמֶּלַח,

וּלְהַשְׁאִיר מֵאָחוֹר עֲקֵבוֹת פְּתַלְתַּלִּים

עַל הַחוֹף הַשָּׁקוּף.

 

 

השירה של רועי לירן, כמו הציורים המופיעים בספר מדי פעם, נראית צלולה ומזמינה, אבל כשנכנסים אליה, בקלות, מוצאים בה יֵשות מורכבת ורב-שכבתית. כדוגמה, בשיר "סרט מדידה" אפשר לחשוב בהתחלה שהנושא פשוט, אבל הוא הופך להיות שאלה בסיסית על אנושיות. כך גם ציור העץ בתל אביב המלווה את השיר, עץ מפותל שנעלם בשמיים עם בניין הדירות שלידו. פשוט ומלא משמעות.

 

הטכניקה של לירן יוצרת יופי והרמוניה שגורמים לי לרצות לזכור כל שורה, כל מילה, כל שיר, כדי להכניס אותם אל לִבִּי לחיי היומיום. עם השירה של רועי החוף רק נראה שקוף, אבל המים עמוקים.

 

פרופ' קרן אלקלעי-גוט

אוניברסטית תל אביב

 

 

עוד ארבעה שירים יפים של רועי לירן מתוך ספר השירים החדש "על החוף השקוף":

 

 

סרט מדידה

 

תָּמִיד טוֹב שֶׁיֵּשׁ סֶרֶט מְדִידָה,

אַבָּא הָיָה אוֹמֵר לִי.

לִשְׁתִילַת שׁוּרוֹת וְרָדִים

אוֹ לְהַחְלָפַת מַדָּף בַּמְּזָוֶה שֶׁל אִמָּא.

דַּע תָּמִיד כַּמָּה אָרֹךְ זֶה אָרֹךְ,

וְכַמָּה קָצָר

וַאֲנִי הָיִיתִי מַקְשִׁיב, אוֹחֵז פָּנָס, וְסֶרֶט מְדִידָה.

 

בְּבֵית הַסֵּפֶר מָדַדְנוּ

תְּנוּעַת קְפִיצִים וּמְטוּטָלוֹת.

בַּטִּירוֹנוּת לָמַדְנוּ לִמְדֹּד

מֶרְחַקִּים וְקֶצֶב אֵשׁ,

לְחַשֵּׁב אֶת מְהִירוּת הָרוּחַ

וּמַסְלוּלִים בָּלִיסְטִיִּים.

בַּטֶּכְנִיּוֹן לָמַדְנוּ לִמְדֹּד שְׁטָחִים

וּנְפָחִים וְגֵאוֹמֶטְרִיָּה מְסֻגְנֶנֶת.

וְהָאַרְכֵאוֹלוֹגְיָה לִמְּדָה

לִמְדֹּד שְׁכָבוֹת וּמִפְלָסִים

וּזְמַן, מֻחְלָט וְיַחֲסִי.

 

מוּזָר, אֵיךְ מֶטֶר הוּא מֶטֶר

בֵּין בְּרָגִים לְמַסְמְרִים,

וּבֵין הַכּוֹכָבִים.

 

וּבֵין גֶּבֶר לְאִשָּׁה

 

תָּמִיד טוֹב שֶׁיֵּשׁ סֶרֶט מְדִידָה,

אַבָּא הָיָה אוֹמֵר לִי,

וְעַכְשָׁו אֲנִי אוֹמֵר לַיְּלָדִים.

תָּמִיד טוֹב שֶׁיֵּשׁ סֶרֶט מְדִידָה.

דַּע תָּמִיד כַּמָּה אָרֹךְ הוּא אָרֹךְ,

וְכַמָּה קָצָר,

וּמָתַי הַכּוֹס מְלֵאָה אוֹ רֵיקָה,

וּמָתַי לִסְחֹט אֶת הַהֶדֶק.

 

 

ואדי הוא רק ואדי

 

וָאדִי הוּא רַק וָאדִי

בְּלִי קִירוֹת הַטֵּרָאסָה

הַמִּתְפַּתְּלִים אֶל הָאֵינְסוֹף,

וּמַחְזִיקִים קָרוֹב לָאֲדָמָה עֵצִים,

גְּפָנִים,

וְתִקְווֹת אֲנָשִׁים.

 

טֵרָאסָה הִיא רַק עֲרֵמָה

אֲרֻכָּה שֶׁל אֲבָנִים לֹא מְהֻקְצָעוֹת,

אִם אֵינָהּ מַסְתִּירָה בֵּין קְפָלֶיהָ גַּת,

חֲלָקָה מֵרֹב שָׁנִים

וְדוֹרוֹת אָדָם.

 

גַּת הִיא רַק זִכָּרוֹן נִשְׁכַּח

וְשָׁקוּעַ בְּסֶלַע,

לְלֹא כַּפּוֹת רַגְלַיִם יְחֵפוֹת,

מֻכְתָּמוֹת בְּסָגֹל מְתַקְתַּק,

וְשִׁירִים עִלְּגִים

בִּגְרוֹנוֹת הָאֲנָשִׁים.

 

כַּף הָרֶגֶל הִיא רַק כְּלִי לַהֲלִיכָה,

לְלֹא וָאדִיּוֹת וְקִירוֹת אֵיתָן,

וּלְלֹא עֲנָבִים לְחוּצִים כְּנֶגֶד הַסֶּלַע,

אֲבָל עִם קַרְסֹל עָדִין נוֹטֵף מִיַּיִן,

וּמִדָּמָם הַמָּתוֹק שֶׁל אֲנָשִׁים.

 

 

צל

 

יֵשׁ צֵל כָּזֶה

לְלֹא גּוּף,

לְלֹא קַוֵּי מִתְאָר,

לְלֹא סִבָּה.

 

יֵשׁ אֵיזֶה מִין

מַחְסוֹר לֹא בָּרוּר

שֶׁל אוֹר עַל הַמִּדְרָכָה,

בְּמָקוֹם בּוֹ יֵשׁ רַק

כַּמָּה סְדָקִים בַּבֵּטוֹן.

 

 

וְיִרְחַב בָּךְ

 

יוֹם אֶחָד, לְבַדֵּךְ,

אַתְּ תֵּלְכִי בָּרְחוֹב

וּמַבָּטֵךְ יִפֹּל עַל שִׁמְשַׁת רֶכֶב,

אוֹ יָנוּד אֶל חַלּוֹן הָרַאֲוָה

אוֹ יִצְלֹל אֶל תּוֹךְ מִשְׁקְפֵי הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁעַל הַמַּדָּף,

אוֹ אֶל שְׁלוּלִית זְהֻבָּה.

זֶה לֹא מְשַׁנֶּה.

זֶה לֹא מְשַׁנֶּה.

 

יוֹם אֶחָד אַתְּ תֵּלְכִי בָּרְחוֹב וְתַבִּיטִי

וְתִרְאִי שֶׁאַתְּ יָפָה.

 

 

רועי לירן נולד ב-1971, בחיפה. הוא מתגורר עם אשתו ושני ילדיו בגבעת אלה שבגליל התחתון. בעל תארים באדריכלות ותִּכנון ערים מהטכניון, וארכיאולוגיה מאוניברסיטת תל אביב. עובד במינהל שימור של רשות העתיקות. בשנת 2016 יצא לאור ספר שירים ואיורים שלו בהוצאת פרדס בשם "לא מה שחשבתי". בשנת 2018 יצא לאור ספר שירים ואיורים שני, באנגלית. פרסם שירים באנגלית במגוון כתבי עת בינלאומיים.

 

 

על החוף השקוף, רועי לירן, עורך: ערן צלגוב, איורים: רועי לירן, עיצוב עטיפה: יגאל ארקין, רפידוגרף בע"מ, עמדה 74 עמודים, 64 שקלים