רן יגיל
סופר ועורך, יליד תל אביב, 1968. ספריו: מות סנדלרים (תל אביב : "עקד", תשמ"ח 1987). שירים: מחשבה אחת קדימה (רמת גן : ליריק ספרים, 1988), ארז כמעט-יפה : וסיפורים אחרים (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ו 1996), ז'אק (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1998) נובלה ביוגרפית על הזמר הבלגי ז'אק ברל, סוף הקומדיה : תריסר סיפורים (תל-אביב : "ביתן", תשס"א 2001). נקישות ורמזי אור : מדינת ישראל נגד נח שטרן : רומן (תל-אביב : "עמדה/ביתן", תשס"ג 2003) הרביניסט האחרון רומן (בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, 2006)
אני ואפסי רומן (ירושלים: עמדה/כרמל, 2008). עריכה: הצעיף האדום /
יעקב שטיינברג ; בחר את הסיפורים והקדים מבוא: רן יגיל (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1997). בואי כלה : סיפורי חתונה (ירושלים : "כרמל", תשס"א 2001) <בשיתוף
ירון אביטוב
טעם החיים : אנתולוגיה של סיפורי אוכל (ירושלים : "כרמל", תשס"ב 2002) בשיתוף ירון אביטוב. הקשב ! : אנתולוגיה של סיפורי צבא (תל-אביב : "כרמל-משרד הביטחון - ההוצאה לאור", תשס"ה 2005) <בשיתוף ירון אביטוב
רן יגיל הוא עורך כתב העת "עמדה" - ביטאון לספרות: שירים, סיפורים, מסות, רשימות
רן יגיל סופר ועורך
.png)
קצת נוסטלגיה. לפני שמיכל הציעה את הפינה "שיר עם הארה", שבה אני נותן אינטרפרטציה סוציו-ספרותית לשירה או לפזמונאות, הייתה לי ב"מעריב" פינה צנועה בשם "שיר והערה" במשך כמה שנים, שבה נתתי קומנטציה על שיר מדי שבוע. אני מביא אותה כעת כאן ברצף. לא נגענו. רן יגיל.
ועוד הערה קטנה. לאחרונה יצא כרך מס' 2 של כל שירי אבידן בהוצאת "הקיבוץ המאוחד" ו"מוסד ביאליק". עוד אכתוב על כך. רן יגיל
שיר נפלא וצובט. רני, אהבתי את הסדרה, למרות שהחמצתי שנתיים ממנה בשל שהותי בחו"ל, והנה אני משלימה הכל. תודה.
אגב, השריקה בסוף היא שריקת ייאוש בעיניי.
ללי, תודה. אכן יש בה ייאוש. ואם חושבים על אבידן – הרבה ייאוש קיומי. רני.
שיר יפה של אבידן שאהבתי ללמד ,על
עיר גוססת ההמריאה לאט אל מותה הכל כאן כפי שאמרת מנוגד ליופי ולטבע: הפנינים הם פניני זכוכית והרחובות סגורים ללא מוצא והבקר מתפחם מברקו.
תמונה אפוקליפטית של עיר ההולכת אל מותה והתמונה בבית האחרון היא סוראליסטית באופיה: הראש מרחף הידיים שרות מ מתוך הבטון ,האדם מנותק ומפורק
השריקה היא צליל דיסהרמוני אל אנושי המחליפה את המילים – רדוקציה של האדם.
וכל ביטוי חיובי בפוטנציה נושא משמעות שלילית הידיים שרות מתוך הבטון את שירת הברבור שלהן הבוקר מתפחם
ההמראה אין בה התעלות ,אלא סחרור איטי לקראת נפילה
אהבתי את ההשוואה שעשית עם שירת אלתרמן היא מתבקשת
יפה הפינה הזאת רני
רב הפעלים
אתה מעשיר את הבלוגיה שלנו
תודה
חנה, ניתחת יפה ובאופן מדוקדק ופרטני את השיר האבידני תוך הדגמה מתוך הטקסט. תודה לך שאת עוקבת אחר… ומגיבה על… הפרסומים הללו. רני.
תענוג לקבל שיר עם הערה.
סבינה, תודה לך ל המחמאה. הלוא גם לך חלק ב"שיר אחד והערה". רני
שיר גדול!
תודה שאתה מביא, זו אחלה פינה.
גם הפרשנות של חנה לשיר כתובה כמו שאני אוהב לקרוא כשכותבים על שיר.
אני קורא פה , פה ושם ואת הפינה הזו אני מאוד אוהב.
אסף, תודה רבה לך על התגובה. נעים לראות אותך מגיב פה. אשמח עוד יותר אם תגיע שוב למפגשינו בימי שישי. להשתמע, רני.