עודד הון הוניגווקס / רוֹרְשָׁךְ
הוצאת עמדה 2021
שלושה שירים ודברים על הספר והמשורר
יַ לְ ד וּ ת
בִּקְצֵה הַיַּלְדוּת
מַנְגִּינַת הַתַּנִּים
עוֹלָה מֵעֵבֶר
גִּדְרוֹת הַתַּיִל
זֶה הַיֹּפִי הָאֵינְסוֹפִי
הַנִּבָּט אֵלַי
מֵחַלּוֹן מְרֻחָק שֶׁל
טֶבַע חָשׁוּךְ
הַמַּסְתִּיר פָּנִים
עִם בּוֹא בַּגְרוּתֵנוּ
שיריו של עודד הון בספר השירים "רורשך" משרטטים מסכת ביוגרפית שלמה. ילדוּת רחוקה על יופיה ותוגותיה, דמויות ההורים ותנועת מטוטלת בין חיי הקיבוץ לעיר. זאת כדבריו התנועה ״במעלה נחל המים החיים״ שמלווה גם בירידה אל תהומות הזיכרון ובניסיון תיעוד כדי לא לאבד את מה שעוד אפשר להפקיע מציפורני הזמן. עבודה, מלחמה, חגים ואהבות, צמחים ובעלי חיים מצטרפים להתרחשות מלאת ריגשה ולטלטלה בלתי פוסקת בין ההווה לעבר, בין הטבע המפעים למדרכות בטון, בין מה שהיה לְמה שנשאר, כמו הליכה בשביל צר שמפריד ״בין בריכות לבין הגעגוע״.
רפי וייכרט: משורר, עורך ומבקר
אַהֲבָה שְׁחֹרָה
גּוֹמֵעַ מֵי יָרֵחַ שֶׁהֵבִיאָה חֲלָלִית
בִּדְמוּתָהּ שֶׁל תֵּבַת נֹחַ
הָרֵיקָה מֵחַיּוֹת וּבְנֵי אָדָם
כְּשֶׁקַּרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ גּוֹוְעוֹת עַל סַף בֵּיתִי
בָּעוֹלָם פּוֹשְׁטִים חַיִּים אֲחֵרִים
אַהֲבָה שְׁחֹרָה מְלַטֶּפֶת
וְשִׁבְעַת צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת נֶעֱלָמִים
עודד הון הוניגווקס נולד בקיבוץ כפר רופין בעמק המעיינות והצטרף לגרעין שהשלים את קיבוץ נחל עוז. שירותו הצבאי בנח"ל המוצנח. בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית וחבר לשכת עורכי הדין. סיים מ.א. בייעוץ חינוכי ב"מנהטן קולג'", ניו יורק. בעבודתו כעיתונאי כתב ב"במעלה" – עיתון "הנוער העובד והלומד", "על המשמר", "דבר" ו"מעריב". במשך שלושים שנה ניהל עמותות נכים ורווחה וכיום פעיל חברתי ופוליטי, וכותב בעיתון הקיבוצים "הזמן הירוק".
"רורשך" הוא ספר הביכורים שלו. ראו, למשל, את השיר הסיטואטיבי היפה והמדויק הזה, שימו לב לקצב המַראות:
*
בְּשַׁבָּת בַּבֹּקֶר בַּקִּבּוּץ
אֵין פְּרֵדָה מֵאָב וְאֵם
הֲלִיכָה מִבֵּית הַיְּלָדִים
בְּהִתְרַגְּשׁוּת שֶׁל יֶלֶד בֶּן אַרְבַּע
לִפְגֹּשׁ הוֹרִים בְּאִחוּד מִשְׁפַּחְתִּי
שֶׁל רֶגַע מָתוּחַ
נְקִישָׁה עַל הַדֶּלֶת
וְאֵין מַעֲנֶה
דְּפִיקָה כְּעוּסָה בַּנַּעַל
וְשֶׁקֶט מַצְמִית
יַתְמוּת שֶׁל שַׁבָּת
הַמַּצְמִיחָה כְּאֵב עוֹלָם
וְאָז הַנְּדִידָה אֶל מִדְרְכוֹת הַבֵּטוֹן
שֶׁעֲלֵיהֶן פְּזוּרִים עָלִים אֲדֻמִּים
שֶׁל פּוֹנְצְיָאנָה הַמַּלְכָּה
וְאָז אֶל הַשַּׁעַר הַכָּבֵד
עֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת שֶׁל יֶלֶד
הוֹדְפוֹת אוֹתוֹ בְּחָזְקָה
וְנִפְתָּח
אֶל עוֹלָם קָסוּם
לִבְרֵכוֹת הַדָּגִים
עֲלֵיהֶן שָׁטוֹת אֲגַמִּיּוֹת
הוּא צוֹעֵד וּדְמָעוֹת בְּעֵינָיו
וּדְגֵי הַקַּרְפִּיּוֹן בַּבְּרֵכוֹת
אֵינָם מְבִיאִים לוֹ מַרְגּוֹעַ
לֹא מְדַבֵּר אֶל עַצְמוֹ
גַּם לֹא קוֹרֵא אַבָּא אִמָּא
נֶעֶדְרֵי הַשַּׁבָּת
וְהַשֶּׁמֶשׁ כִּמְעַט בִּמְרוֹם שָׁמַיִם
וּמוּלוֹ צוֹעֵד אָדָם
בְּבִגְדֵי עֲבוֹדָה מְבֻצְבָּצִים
זֶה עַתָּה עָלָה מֵהַמִּדְגֶּה
וּבְיָדָיו שְׁנֵי שְׂפַמְנוּנִים
מאוד מרגש