רן יגיל סופר ועורך

כאשר צלצלתי לפרופ' גבריאל מוקד לשוחח איתו על מות הסופר האהוב על שנינו יצחק אוורבוך-אורפז, בתום השיחה הוא אמר לי כך: "אם אתה מפרסם משהו משלי עליו בבלוג הספרותי שלך, אנא כתוב: 'גבריאל מוקד מתאבּל על מותו של יצחק אורפז, אחד הפרוזאיקונים העבריים הגדולים בכל הדורות'".   הרשימה המקורית, שלא שונתה כאן ומופיעה כלשונה, פורסמה ב"ידיעות אחרונות" ב-1972 ואחר כך ...

אוה מורסיאנו, עשרה שירים מתוך ספר חדש: "התהפכתי וקמתי"     בני   לְאַט לְאַט אֲנִי מַאֲרִיכָה בְּתוֹכִי אֶת הַדֶּרֶךְ  הַמִּתְקַצֶּרֶת עוֹד  חַג עוֹד שָׁבוּעַ עוֹד חֻלְצָה לְגַהֵץ   מֵאֲחוֹרֵי הָרֹאשׁ בִּנְקֻדַּת הַנְּחִיתָה אֲנִי יוֹדַעַת כְּשֶׁתְּנַקֵּב לוֹ הַדַּיֶּלֶת אֶת כַּרְטִיס הָעֲלִיָּה לַמָּטוֹס לֹא יִסֹּב לְאָחוֹר.     בניין הלב באיכילוב   בַּבִּנְיָן הֶחָדָשׁ שֶׁבָּנוּ לִכְבוֹד הַלֵּב הַמָּוֶת כָּל כָּךְ אֶלֶגַנְטִי ...

אני ואפסי   1.   "יושבת לה במיטה/ מתקנת את הקסדה של הטוסטוס./ על הקיר ממול/ תלוי פוסטר אדום של מרקס/ עם עגיל.// איילת מעולם לא עבדה בחייה, איילת מעולם לא עבדה בחייה,/ אבל היא יודעת/ שירי פועלים רוסיים,/ אבל היא יודעת את האינטרנציונל/ לזמזם בלי מילים.// פוסטרים תלויים/ לאורך כל החדר,/ גיטרה שבורה/ תלויה על הקיר,/ בפינה תקליט של ...

הכול שפיט     קומת קרקע, חניון, 19:00   אני מתפרנס מן הדעה. קשה כיום להתפרנס ממנה. עליך להמציא עצמך כל יום מחדש. התחלתי כמבקר ספרים, פרוזה ושירה. כשאני התחלתי לכתוב ביקורות, היה מעמד מרכזי יותר למילה הכתובה. בכל אופן, מאז רחקתי מעולם הספרות, הרפובליקה של המילים החלה להיראות לי, כמו לכל העולם, סוג של תחליף לדבר האמיתי – החיים ...

דיאלוג עם הספר "חזרה" מאת יואב בר-חיים יהודית אוריה   חשיבותו של הרומן ״חזרה״ מאת יואב בר-חיים היא בהיותו רומן אינטלקטואלי, עוף נדיר בשמי הספרות הישראלית, החושף את ערוות הפיצול הרוחני-חומרי – כהתגלמותו הן בתרבות המדינה והן בתרבות המערב – כשהמחבר מציב מחדש את תפיסת האחדות – וזו אולי המשמעות החשובה ביותר של שם הספר, ״חזרה״. הרומן עב-הכרס הוא סימפוניה ...

פרק שישה-עשר   שי עוזב לתמיד והפגישה עם פרופסור פנייה. הכל מגיע מהר מדי ולא צפוי. הבדיקות ושוב הצום. מכתב כחול שני.   הקיץ חלף ונמוג. הסתיו חלף. החורף בא עתה, מביא עמו עבים כבדים שהיו מכסים את השמים הניבטים מנגד חלוני. לעתים, מטר כבד שניתך על הארץ. לעתים, יש והכל היה פשוט מתכסה בדוק אפור ועגמומי. יופי עצוב, קודר. ...

מדורי "שיר השירים" עם המשוררת ללי ציפי מיכאלי בעקבות ספרה "מסכת פנים" בהוצאת "עכשיו".   אנא לחצו על הקישורית   http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/719/148.html?hp=47&cat=310&loc=10

על ספר השירה "לונדוניוּת" של נורית כהנא באתר "יקוד" – כתב עת אינטרנטי לספרות לצערי, אין כותבים כיום שירה כמו של נורית כהנא. זוהי שירה של המודרניזם המאוחר על סִפּו של המצב הפוסטמודרניסטי. זוהי שירה חופשית מכבלי הבית והחרוז ומן התֶּמות הרומנטיות והרגשניות של האני הכותב. היא מתארכת ומשתרשרת ופואמתית ונושאת בחובה טון מתנצל-משהו של מחאה בורגנית פרטנית, לצד הסתכלות ...

אילן שאול   מתוך ספר שירה חדש: "אקורדים בשיפוע"   עורף התודעה   לֹא מַצְלִיחַ לְהַחְזִיק אֶת הַמִּלִּים הַמְּפַרְפְּרוֹת עַל דֹּפֶן הַמֵּצַח הָלַכְתִּי לְחַבֵּר לַעֲשׂוֹת אִזּוּן גַּלְגַּלִּים אַחֲרֵי שָׁבוּעַ נְסִיעָה קָשָׁה כּוֹאֵב עִנְיָן יָפֶה מְאֹד עַכְשָׁו הַכֹּל שָׁב אֵלַי חֲזָרָה הַסִּיסְמָא הַמֶּרְחָבִית מִשְׁתַּנָּה כָּל מַה שֶּׁנִּסִּיתִי לְהַדְחִיק צָף בְּכֹחַ מִמְּגֵרוֹת הַזְּכִירָה הָעֲצוּבָה זָכָר עִם זִכְרוֹנוֹת רַכִּים בְּעַד מַנְגְּנוֹן הַדְחָקָה יָעִיל ...

יצירתו של צדוק עלון היא חתירה שְׁקוּלָה אל אחדוּת הבריאה. חתירה שקטה מכוח החוויה, מכוח ההתבוננות בכלל ומכוח ההתבוננות השִׂכלית בפרט. זו יצירה בהירה – היא מסבירה את עצמה, היא רפלקטיבית, והציר שלה הוא הגותי. היא עשויה מתיאורים אנקדוטליים הרוויים בחמלה, באהבה וברגישות, תיאורים שמהם מפליג הכותב ומהרהר בסוגיות שברומו של אדם ועולם. קובץ הסיפורים האילם ומפוחית הפה, שהוא ספרו ...