כף האהבה סופרת ומשוררת מן הפריפריה אל המרכז
זוֹנַת הַמִּדְרָכוֹת
בְּצָהֳרֵי חֹדֶשׁ נוֹבֶמְבֶּר בַּשָּׁעָה הַחֲמִישִׁית
לִשְׁנוֹת הָאַלְפַּיִם
זוֹנַת הַמִּדְרָכוֹת
קִבְּצָה נְדָבוֹת בֵּין כִּסְאוֹת בֵּית הַקָּפֶה
אֶת הַשֵּׂעָר אָסְפָה בְּתוֹךְ מִטְפַּחַת
אֶת הָרַגְלַיִם כִּסְּתָה בַּחֲצָאִית הָאֲרֻכָּה
וְאֶת הַיָּד פָּשְׁטָה לְיוֹשְׁבֵי בָּתֵּי הַקָּפֶה
כָּאן לֹא הַפִּיגַאל
כָּאן לֹא רְחוֹב פָּרִיזָאִי
אֲבָל זוֹנָה שֶׁחָזְרָה בִּתְשׁוּבָה
אַיִן.
הִיא הוֹשִׁיטָה אֶת יָדָהּ
וְאָמְרָה לְיוֹשְׁבֵי בֵּית הַקָּפֶה
מִזּוֹנָה לְחוֹזֶרֶת בִּתְשׁוּבָה
זֶה בִּכְלָל לֹא קַל.
זוֹנַת הַמִּדְרָכוֹת
נוֹשֵׂאת אֶת כֶּתֶם הֶעָבָר
בְּגַּאֲוָה
הִיא מַסְתִּירָה אֶת שֶׁכֻּלָּם יוֹדְעִים
קַבְּצָנוּת אַחֲרֵי זְנוּת
כְּבָר עִנְיָן שֶׁל מַה בְּכָךְ.
מתוך ספרי תבואת השיגעון, צור אות , 2006
את השיר כתבתי בהשראת אישה אמיתית….ואף הראיתי לה אותו בבוקר אחד
כשהספר היה מוכן. זו הייתה הפעם היחידה שדיברתי איתה. היום ניתן
לראות אותה אוספת את חפציה בבקרים ויוצאת מרחוב בתי המלון ונודדת
ברחובות מקבצת נדבות. מפחיד גשת אליה ולדבר איתה, יש איזו אובססיה מצידה
ליצור קשר כנראה, חסר לה מאוד, כי היא תקועה בבדידותאיומה. אין זקוקים לה
יותר ןוהיא נודדעת במדרכות העיר עד אשר באה החשכה והיא נבלעת כנראה,
באותו איזור שבו היא יוצאת בבוקר למחרת.
שושנה ויג
נוגע ללב, שוש, אבל לדעתי קבצנות גרועה בהרבה מזנות.
בקבצנות יש רק דחייה וגועל והתקרבנות. אתה משלם לקבצן כדי ללכת ממנו או שיילך ממך.
בזנות יש חליפין, גם אם בעייתיים מאוד. זה מקום שפוי ומוסרי יותר.
שירך חזק ונוגע ללב. אני לא יודעת מה גרוע יותר, זנות או קבצנות. נראה לי כי אולי קבצנות, משום שאז איש כבר לא זקוק לך בשום מובן, האשה הזאת הפכה לגמרי מיותרת. נורא.
אסתי, זה ממש כך.
היא גם באופן משונה חזרה בתשובה.
אולי זה יועיל להזיק כבר לא יכול.
בוקר טוב בכל מקרה!!!
שושנה
אמיר, יש כנראה סוגי זונות
האישה הזאת הייתה תמיד בין יושבי הקרנות גם בצעירותה וגם כעת.
רטוב הזונות לדעתי הן מהסוג הזה של הזונות שהופכות לכך בעל כורחן ואחר כך החברה מקיאה אותן.
מעט הופכות להיות משהו "שיש לו ערך". אולי בכלל לא.
החברה לא רואה בזנות ערך. אף שיש רבים שזקוקים לה.
שושנה
הגישה הזו לקבצנות אינה תופסת לגבי כולם. כשאני רואה קבצן/נית אני מתמלאת אליו/ה חמלה, על שהגיע/ה למצב הזה. כאשר אני נותנת לו תרומה, אני מברכת אותו שהבורא יתן בלבו כוח ורצון לצאת מהמצב אליו הוא נקלע.
זונה לדעתי פוגמת בקדושה של המין. מין הוא דבר קדוש ומופלא וקסום, והזילות שלו בחיים המודרניים גורמת לנו הרבה אסונות ומחלות.
שוש
שתיתי את כל השורות שלך.
אני עובדת עכישו על דמות של אשה הומלסית, נוודת והשורות שלך נידמה לי יהדהדו בתוכי ואקח אלי את השיר הזה גם לנשמתה ולבדידותה של הנוודית שלי.
ואחר כך הזלתי דמעה קטנה, שאמיר אור כתב לך
" אתה משלם לקבצן כדי ללכת ממנו או שיילך מימך".
בברכה תהל
תהל, כמה אכזר העולם שלנו. אני יודע תעליה כל כך הרבה, היא לא יודעת שאני כותבת עליה וחושבת עליה כשאני רואה אותה כמעט כל בוקר בעוברי לעבודה. זה בהחלט מעורר מחשבה כיצד אנו מתייחסים להומלסית בחיים שלנו.
כמו השתמשנו וזרקנו. גם לקשור איתם קשר אנו לא יכולים..מישהו יצר קשר עם הומלס?מישהו יכניסו לביתו?
שושנה
אהבתי מאד את השיר. מזנות לחזרה בתשובה זה באמת להיות בין המלאכים.
כן, כמה עצוב.
כשהראיתי לה את שירי לפני כשנתיים וראתה שכתבתי את המילה זונה היא הפגינה מעין ביישנות כזאת, יש בה איזו אינפנטיליות כזאת. אולי כדי להיות זונה צריך גם להיות אינפנטילית.
שוש
יפה ועצוב.
והכי עצוב שהפכה לקבצנית כנראה כי אפילו כזונה כבר לא יכולה להתפרנס.
זונה שחזרה בתשובה והחלה לקבץ נדבות? זה ממש שיר עצוב.
לפעמים לאנשים אין דרך אחרת והם מסכימים לקבל את מה שהעולם משאיר להם. את השאריות, את חיי המסכנות. אכן, עצוב.
לאיציק ולשירי
מה שעוצב יותר לדעתי, שזוהי מציאות אמיתית לא בדייה ספרותית .המציאות עולה על כל דימיון.
ולנו כבני האדם "הנורמאליים" אין תשובות ופתרונות לעלובי החיים.
שוש