בננות - בלוגים / / הצוואה של בת שבע- שושנה ויג
כף האהבה
  • שוש ויג

    סופרת ומשוררת , מבקרת ספרות .  כותבת לאתרי תוכן באינטרנט ,אי-מגו, מחלקה ראשונה,  הפורטל לשיוויון ולצדק חברתי.  מנהלת האתר : ספרשת. פיוטית פרסומים: "דרך העיניים שלי" הוצאת אסטרולוג, רומאן , 2000 "חגיי ועונותיי" הוצאת אסטרולוג , רומאן , 2002 "תבואת השיגעון" הוצאת צור אות, שירים, 2006 "איפה את חיה " הוצאת צור אות שירים 2009   ספרשת

הצוואה של בת שבע- שושנה ויג

הצוואה של בת שבע- שושנה ויג

 

 

שְלֹמֹה, בְּנִי

חָיִיתִי כְּמוֹ אֶלֶף נָשִים

מְעֻרְסֶלֶת בְּחֵיק קָצִין כִּבְחֵיק מֶלֶךְ

מְחַבֶּקֶת  מְחַיָּה וּמֵמִיתָה.

מֵעֲקָרוּתִי

עָמְדָה לִי

זְכוּתִי

  לְשִפְלוּת חַיָּי .

מֵי נִדָּתִי

הִתְעַרְבְּלוּ בִּסְעָרוֹת חַיָּי

וְאֶת שְעַר רָאשִי הַטָּמֵא

בָּאַמְבַּט עַל גַּג הַחוֹמָה

הֵסַטְתִּי

אֶל הַמִּזְרָח וְאֶל הַמַּעֲרָב

לִבְרוֹחַ אוֹ לָבוֹא

 

 

 חָיִיתִי כְּמוֹ אֶלֶף נָשִים

לָלֶדֶת וְלַעֲקוֹר אֶת הַיִּלוֹד

לְהוֹרוֹת וְלִשְאוֹב יָמִים

אֶל נְחָלִים בֵּין הַרֵי יְהוּדָה.

בֵּין עַרְבַּיִם  מַבָּטֵי הַנָּשִים

נָשְפוּ

קִנְאָה וּמָרוֹר

וּשְמִי נִשַּא בְּנִאוּף פִּיהֶן

מוֹרִידוֹת אוֹתִי שְאוֹלָה

עוֹד בְּטֶרֶם מָלְאוּ יְמֵי פְּרִי הַבֶּטֶן

וְהֵפַרְתִי בְּרִיתִי עִם אֵלִי

רַחֲמִי הָמָה בְּלֹא רַחֲמִים

וְכָךְ נֶעֶתְקָה נִשְמָתוֹ שֶל בְּנִי בְּכוֹרִי

בְּלֹא שֵם וָזֶכֶר

 

 

 

חָיִיתִי כְּמוֹ אֶלֶף נָשִים

מַלְכָּה וּמְבוּכָה

קְרוֹבָה וּמְרֻשֶּשֶת

מַכְנִיעָה אֶת רִגְשוֹתַי.

גַּעְגּוּעַ אַחַר גּוּפוֹ שֶל אוּרִיָּה

אַחַר קוֹל אָהוּב רִאשוֹן

הָעוֹלֶה מִשְּדוֹת הַקְּרָב

וְסָבָה פָּנַי אֶל הַמֶּלֶךְ

אוֹצֶרֶת רִיסֵי עֵינַי עַל יְרֵכָיו

כְּעוֹצְרִים חֲלוֹמוֹת בְּעָתָה

 

 

בֹּאנָה, הַרוֹחֲצוֹת,

טַהֲרוּנִי בְּמַיִם זַכִּים

הוֹבִילוּנִי לְבֵית עוֹלָמִי

כַּעֲנִיָּה וְלֹא כְּאֶשֶת מֶלֶךְ

עָנִיִיּ גָּדוֹל מֵעָשְרִי

חֲטָאַי נְקִיִיּם

וְדַרְכִּי הָאַחְרוֹנָה

מְזַרֶזֶת מַלְכוּת שְלֵמָה

 

 בְּנִי, שְלֹמֹה.

 

 

 

 

 

היום 22.2.08 אשתתף בפאנל השידור של רדיו ירושלים, 
בתוכנית של אלי מתיתיהו. 101fm בשעה 16:00

יום טוב,
שושנה ויג

8 תגובות

  1. אהבתי מאוד את הבתים הראשונים – יש להם עוצמה כמו שהיתה לאישה שחייתה כמו אלף נשים.
    הבקשה לטהרה והעוני שלפני המוות לא נדבקים לי לדמות הזו, המלאה בהדר עצמה. יש בזה איזו הצטנעות ולא ענווה. משהו שלא קשור אל בת שבע

    • מיכל, אם תשימי לב לכותרת מדובר בדברי צוואה מעין חשבון נפש. התייחסתי לדמותה של בת שבע מתוך ניסיון להשלים פערים. לדעתי חסרבסיפור המקראי מהן תחושותיה. האם הלכה אחר המלך בשל מעמדו? האם הדבר הפך אותה לאישה מאושרת? האם הבחירה הייתה בידה?
      שושנה

      • אסתי ג. חיים

        השפה ראויה לבת-שבע, וגם הדברים ששמת בפיה. אני יכולה לראותה עושה את חשבון הנפש הזה, כשמותו של אוריה מכרסם בה ועוניה רב מאושרה…

      • היפה בשיר הזה שהוא מדרש חדש. כפי שהמדרש של חז"ל השלים את החללים של הסיפורים המקראיים, כך עושים משוררים בימינו: הם כותבים מדרש חדש. בעיניי זהו שיר נשי מאוד המציג את בת שבע מזווית שונה מן הסיפור המקראי, ובעיניי זה לא פגם. יש חרות ליוצר(ת) כיום להציב דמות אהובה עליו, מזווית ראייה שונה ואפילו סותרת מהזווית שבו הדמות מופיעה במקרא. במלכים א" פרק ב" מופיעה צוואת דויד לבנו שלמה היורש את מלכותו, ודמות האם בת שבע כאילו נזנחת. שושנה ויג השלימה את הפערים ועל פי האמפתיה שלה עם בת שבע חיברה את צוואת בת שבע לדויד. אנו כה מיומנים תרבותית לקרוא צוואת אב לבן, שהשיר מפתיע: צוואת אם לבן. בעיניי, השיר מאוד מקורי ומרגש בראייה החדשה שלו, דווקא משום שהיא שונה מן הראייה המקראית.

        • לאסתי, תודה לך על המשוב. מעודד לקרוא דברייך.

          בלפור, כשאני קוראת את התייחסותך לשירי אני מבינה מהי חשיבותה של ההתבוננות החיצונית של אדם אחר ביצירה שלך. הרבה פעמים הכתיבה נדמית אינטואיטבית , ולמעשה היא נובעת מתובנות שאינך נותן עליהן את הדעת באופן גלוי.
          שושנה ויג

      • הי שושנה
        כן הבנתי את כוונתך וזו כנראה באמת עניין של פרשנות מדרשית לדמות הזו, שכה מעט נכתב עליה וכל כך הרבה דמיון נשען עליה.
        במדרש הפרטי מאוד שלי היא לא יכולה להביט אחור בצער. דם אוריה ודם הילד שנפטר והקללה על בית דוד – איך יכולות כתפיים לשאת את כל אלה?
        זו אני וזו הפרשנות שלי ודרכה אני קוראת את השיר שלך. יפה לראות איך דמות מתפרשת בצורות שונות.

        • אכן, מיכל, גם את צודקת. זה בהחלט עניין של פרשנות. גדולתה של הדמות נבחנת לטעמי: א. הדמות עדיין מסתורית גם בימינו ועדיין מעוררת עניין אף שהיא דמות מקראית. ב. הדמות עניינה אותי באופן אישי מן הפאן הזה של ההקרבה האישית. איני בטוחה ממבחן הזמן האם בת שבע פותתה והאם הייתה קורבן למציאות בה חיה, האם מעמדה של האישה היה כזה שהייתה כסחורה עוברת בין סוחרים. מן הדרמה המקראית ניכר שמעמדה היה רם כאשת המלך אולם הדרך לשם הייתה ספוגה בטלטלות וכאבים. זה לא משהו שנמחק …לא בקלות…
          תודה לך, זוהי כמובן הפרשנות האישית שלי…
          שושנה

          • מיכל ברגמן

            בעיני מי שהלכה לרחוץ על גג ביתה ודאי ידעה שמהזוית הזו המלך יראה אותה – הגגות גם היו צפופים מאוד.
            יכול להיות שהזיקנה הביאה איתה חכמת לב וחרטה – מי יודע?
            בכל אופן הגדולה של שמואל ב" והחידות הרבות שהוא משאיר – איזו כתיבה, אילו סיפורים, גדולה אמיתית.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לשוש ויג