רחמיי על הרחם

שושנה ויג

רַחֲמַי עַל הָרֶחֶם הַמִּתְכַּוֶּצֶת

לֹא אַחַר לֵדָה

לֹא אֲבִיּוֹנָה

מַחְבִּיאָה אִמָּהוּתָהּ

נֶחְנֶקֶת מִקְּשִׁירַת בֵּיצִיּוֹתֶיהָ.

רַחֲמַי עַל הָרֶחֶם הַמְּדַמֶּמֶת

שִׁירָה עִבְרִית

אַוְרִירִית

מְחֹרֶרֶת דְּמָעוֹת.

רַחֲמַי עַל הָרֶחֶם

הַשְּׁתוּלָה בַּשִּׁירִים

רֶחֶם מִשְׁתַּחְרֶרֶת

רֶחֶם מִתְפַּרְחַחַת

רֶחֶם מִזְדַּיֶּנֶת

רֶחֶם מִתְנַתֶּקֶת.

רַחֲמַי עַל הָרֶחֶם

שֶׁשּׁוֹכַחַת מַחְזוֹרִיּוּתָהּ

בּוֹעֶטֶת

חוֹתֶכֶת

מְשַׁדֶּרֶת

כְּמוֹ גֶּבֶר

מְזַיֶּנֶת אוֹתְךָ

וְאוֹתָךְ.

רַחֲמַי עַל הָרֶחֶם

שֶׁשָּׁכְחָה רַחֵם

מְרַחֶמֶת

 מְדַמֶּמֶת

אוֹהֶבֶת

נִקְשֶׁרֶת

מְפַסֶּלֶת

 דֶּרֶךְ לַחַיִּים.

נכתב בעקבות ערב ספרותי בבית הסופר על מצב השירה בארץ, בעריכת עמיחי שלו .

21.11.10