כף האהבה סופרת ומשוררת מן הפריפריה אל המרכז
היום החל עידן חדש ב"פיוטית" שני דברים קרו במקביל האחד החלה הפצת
א. ספרי השירה "איפה את חיה"/ שושנה ויג
ו"הד צעדיי"/ יפה לורנצי בכל חנויות הספרים,
ב. הרומאן החדש "לאחות את הקרעים" ראה אור ונמצא בכריכיה עלי
לאסוף את הספרים בשבוע הקרוב.
ההפצה והפרסום של הרומאן והסיפור המסתתר מאחורי הפקת הרומאן בקרוב.
אני נחה מעט מכתיבה ומעשייה מתכוננת להמשך. מצטערת שאיני פוקדת
את הבלוג כאן אך שמחה על היותו.
וכן, עדיין מלמדת ספרות, תוהה מתי אתלה את נעלי ההוראה לצמיתות.
מה יקרה בקרוב? מה יוביל אותי לבחור בשביל העיקרי של חיי.
כל טוב
ממני
שושנה ויג
מנהלת פיוטית
pyutit.com
הי שושנה, יופי של חדשות. ולשאלתך מה יוביל אותך לבחור, נשמע שאת עושה המון דברים טובים במקביל, אז אולי זה גם סוג של בחירה.
סיגל, תודה על הברכות.
עיסוק בשני תחומים מצריך המון כוחות נפשיים וגם מבחינה פיזית אני מרגישה שיש במידה מסויימת מחיר מסויים שעלי לשלם בעבור התשוקה לפרסם.
אני מקווה שאי הבחירה לא תפגום באיכות התנובה של שני העיסוקים
…
או יגיע הרגע שאוכל לבחור, באמת, מתוך תחושה של רווחה.
שוש
אולי הוא יגיע שושנה (הרגע), אבל לי תמיד נראה שכשיש עיסוק שמצריך כוחות נפש עצומים, וכשיש תשוקה, אז בעצם זה סימן שהחיים הם באקשן תמידי, וזה נשמע הכי טוב שיכול להיות, בעוד שכשנמצאים ברווחה, אז נחים על זרי דפנה ונרדמים משעמום.
אז… אני בעצם כבר לא יודעת מה עדיף, התשוקה הנפלאה הזאת שיש לך לפרסם, או הפרסום והתהילה שבמימוש:)
בחירה לפעמים פותרת קונפליקטים…מקווה להגיע לעיסוק אחד מרכזי
בהצלחה שוש היקרה