כף האהבה סופרת ומשוררת מן הפריפריה אל המרכז
השיר הראשון אחרי לונדון
זֶה הַשִּׁיר הָרִאשׁוֹן אַחֲרֵי לוֹנְדּוֹן
בָּרַכֶּבֶת הַתַּחְתִּית אֲנִי יוֹרֶדֶת בַּטְיוּבִּים הַדְּחוּסִים
יוֹרֶדֶת מִתַּחַת לַאֲדָמָה
חֲמִשָּׁה גִּלְגּוּלִים עַל הַשְּׁכָמוֹת
וְאַחֵר כָּךְ כְּאֵב עַד לָעֲצָמוֹת
יָד שְׂמֹאל שֶׁלִּי נִמְחֶצֶת וְדוֹחֶפֶת חָזָק אֶת הַבַּרְזֶל וְהַבֶּטוֹן
הָאַנְדֵרְגֶרָאוּנְד נֶחְסַם מִכָּל הַכִּוּוּנִים
מְגִיחִים כֹּחוֹת הַהַצָּלָה
מַבְהִילִים אַמְבּוּלַנְס
פַּעַם רִאשׁוֹנָה אֲנִי רוֹאֶה אֶת הָאוֹרְחִים שֶׁל מְסִבַּת הַתֵּה הָאַנְגְּלִית
עוֹמְדִים בְּתוֹר אָרֹךְ
בִּשְׁעוֹת הַצָּהֳרַיִם
בְּתוֹר אֶל הַמַּלְכָּה אֱלִיזָבֵּת הַשְּׁנִיָּה
חֲלִיפוֹת וְכוֹבְעֵי נוֹצָה
פִּרְחוֹנִיּוֹת הַנָּשִׁים
וְלִיפְּסְטִיק מָרוּחַ עַד קְצוֹת יְגוֹנָן
עוֹד דַּקָּה הֵן בַּתּוֹר לַקִּדָּה הַמַּלְכוּתִית
אֶצְלִי הָאַמְבּוּלַנְס לֹא מַפְעִיל סִירֶנָה
מַצָּבִי עֲדַיִן לֹא קְרִיטִי
כְּשֶׁאֲנִי מַגִּיעָה לְבֵית הַחוֹלִים הַצִּבּוּרִי
מֵאֲחוֹרֵי אַרְמוֹן בָּקִינְהָם
אֲנִי מְגַלָּה שֶׁהַנְּפִילָה שֶׁלִּי
נִבְלְמָה בַּזְּמַן
אֲנִי שֶׁרָאִיתִי אֶת לוֹנְדּוֹן מֵחַלּוֹנוֹת הָאַמְבּוּלַנְס
וְגַם מְשׁוֹרֵר עָמַד בַּדֶּרֶךְ תּוֹהֶה מִנַּיִן הוּא מַכִּיר אוֹתִי
בְּשַׁעַר הַכְּנִיסָה שֶׁל הַטִּיּוּב צוֹעֶדֶת עִם פָּרָמֶדִיק
מְשׁוֹרֵר עָמַד עִם אוֹר בָּעֵינַיִם עִם חֲתִיכָה בְּלוֹנְדִּינִית
מְסַכֵּם לְאָן לָזוּז
אֲנִי הָיִיתִי עִם יְלָדַי וְאִישִׁי
עֲטוּפָה בַּתַּחְבֹּשֶׁת זוֹלָה.
יָצָאתִי בְּנֵס אֲנִי מְסַכֶּמֶת
יָצָאתִי בְּנֵס
וְנַסְתִּי מִבֵּית הַחוֹלִים
אחלה סיפור בשירה,יישר כח שושקה לה
אחלה סיפור בשירה,יישר כח שושקה לה
בס"ד
קראתי ונהניתי, העובדה שמכל דבר
אפשר לכתב שיר/ סיפור אינה ניתנת לערעור. כתוב יפה ומעניין. סוף טוב הכל טוב. זכית וראית את ארמון באקינגהם, מחלונות האמבולנס.
מחכה להגעתכם הביתה יפה
מקסים ומשעשע, האנדרגראונד מול בקינגהם פלס… הגלגולים המשעשעים מכאיבים…
רפואה שלמה.
אלי , תודה על האהדה לכתיבתי.
שוש
לונדון כנראה חיכתה לך.
יצאת בנס, שוש, רפואה שלמה!
שוש יקרה ! נס גדול היה שם בלונדון!!
שמחה שחזרת אלינו בריאה ושלמה .
החלמה מהירה.
"וליפסטיק מרוח עד קצות יגונן" – שורה שגונבת את ההצגה 🙂
מאחלת לך רפואה שלמה, שוש.
שוש, לראות את לונדון מחלון אמבולנס?…..טוב שיצאת מזה, ואת מחלימה, אני מקווה.
שוש, אולי חזרנו אתמול באותה טיסת אל-על מלונדון? (קל היה לזהות אותי שכן חבשתי מסיכה כנגד הדבקות בשפעת החזירים)
אני לא נכנס לטיוב (שפופרת) בלונדון אלא במקרים של פיקוח נפש . האלטרנטיבה הזולה והנוחה (החיסרון: איטיות) היא אוטובוס קומותיים. אמבולנס כמובן יותר מהיר, אך אין חלונות, או שהם קטנים ומכוסים בוילון. בקיצור, לא מומלץ.
בכל מקרה, החלמה מהירה
נ.ב. מי בכלל צריך את הצרות האלה: תאונות – מחלות – כייוסים – גשם?
שלא לדבר על כך שזה עולה הון תועפות ! הכי טוב להשאר בבית!
חזרתי לפני שלושה ימים בטיסת לילה מלונדון בחברת BMI לכן לא נפגשנו. אני רוצה להסביר מדוע נסתי מבית החולים הציבורי. בית החולים הציבורי בלב לונדון הוא בית חולים עמוס מאוד, הבטיחו לי בדרך שאצטרך להמתין 5 שעות עד אשר יעיפו עליי מבט, לא האמנתי שאכן כך, וברגע שדרכו רגליי בחדר המיון, שהיה מורכב מחדרי ממתנה עמוסים ביותר חשתי שהכאב שלי מתגעגע לרופא ישראלי לצוות רפואי אחר. שמתי פעמיי לכיוון בית מרקחת פרטי רכשתי תחבושת ותרופות נגד כאבים וכך סבבתי מספר ימים. הסתבר לי שחטפתי מכות יבשות שסימנן חלף כעבור שבוע וחצי עם הגיעי לארץ. במובן הזה התרחש לי נס. להתגלגל במדרגות זרות ולמצוא את עצמי מובהלת באמבולנס למקום שבו יטפלו בי כעבור חמש שעות, היה בעבורי טראומה מאוד גדולה, לגלות לאחר מכן שהשירות הציבורי שם הוא שירות מאוד גרוע, אנו צריכים להתגאות במה שיש לנו כאן. אני נסתי גם בשל העובדה ששפעת החזירים השתוללה שם והבנתי דיי מהר שבריאותי ובריאות המלווים שלי חשובה מהנפילה.
היום אני בבית מברכת על התוצאות שהיו כאלה, שהייתה לי חוויה מסויימת מכאיבה אמנם, אבל זכיתי לראות מראות אחרים ולהבין תובנות חדשות גם כחלונות האמבולנס קטנים.
תודה רבה לכל המגיבים!!!