כף האהבה סופרת ומשוררת מן הפריפריה אל המרכז

          יַלְדָּה רוֹקֶדֶת בַּחַלּוֹן בִּתִּי מֵאַסִיָּה רוֹקֶדֶת בַּחַלּוֹן הַיָּרֹק בִּתִּי הַקְטנָה רוֹקֶדֶת בַּחַלּוֹן הַפָּרוּץ בִּתִּי הַקְּטנָה יְחֵפָה בְּשִמְלָה פִּרְחוֹנִית מַחְזִיקָה אֶת הַפֶּתַח בְּרֶגֶל אַחַת וַאֲנִי בַּחַלּוֹן הַשָּחוֹר מִיָּמִין חֲסֵרָה בִּתִּי בַּחַלוֹן מִשְּמֹאל כְּמוֹ תִּינֹקֶת יְחֵפָה   (שיר לצילום שצילמה אפרת נקש)        

משוגע מרוב עבר, משוגע מרוב מחשבות, משוגע מרוב אהבה מואיז בן הראש שושנה ויג   פרס ראש הממשלה למואיז בגיליון האחרון של "אפיריון",  כתב העת הים תיכוני לספרות ולאמנות מייסודו של המשורר ארז ביטון, התפרסמו מספר שירים של המשורר המרוקאי- ספרדי- ישראלי  מואיז בן הראש. אני מציינת במכוון "שיוך עדתי" כיוון שהמשורר מעניק משקל מרכזי בשירתו לאי השתייכותו למקום. בחרתי ...

ארץ אחרת שושנה ויג   כְּשֶאֲנִי מִתְרַחֶקֶת מִמֶּךְ בַּיּמִים שַאֲנָנוּת מַטְרִיפָה חֻפְשָה בְּהוואי מַסָּע שֶל תַּענוּגוֹת מַרְעִיד אוֹתִי בְּקֶצֶב תֻּפֵּי סַמְבָּה     כְּשֶאֲנִי מִתְרַחֶקֶת מִמֶּךְ הַלֵּב שֶלִּי שוֹתֵק לְכַמָּה רְגָעִים מְגַמְגֵּם בְּשָפָה מוּזָרָה מְרַחֵף כְּמוֹ צִפּוֹר בְּלוֹעַ הַכְּלוּם     כְּשֶאֲנִי מִתְרַחֶקֶת מִמֶּךְ הוֹלֶכֶת לְאַרְצִי אֲנִי מִתְגַּעְגַּעַת לִתְעוּפָה אִתָּךְ לִמְצוֹא מַשְמָעוּת לַסֶּדֶק הַזֶּה שֶלְעוֹלָם לֹא מִתְמַלֵּא

    אַאַרְרְרְרְרְצִצִצִצִצִייי, בִּלָאדִּדִּדִדִדִדִי, אֲנִי יְהוּדִיָּה פָּלְשְתִּינָאִית אֲנִי בַּת הָאָרֶץ הַזּאת   אַאַרְרְרְרְרְצִצִצִצִצִייי, דּמִי מָהוּל בְּאַדְמַת הָאָרֶץ דַּם אחַי   דַּי,   בְּשֵם אֲלָלָלָלָהההה

    ילדה במלחמה בובה, עכשיו את בובה מעופפת באוויר שמלתך מתבדרת באוויר הקור כבר לא חודר לעצמות האבק מכסה את פנייך שערך נשמט לאחור את לא מחייכת לא כואבת לא חוששת בלילה אין חושך ראשך ריק ממחשבות    בובה