אוקיינוס הקברניט
עכשיו הדממה תחשוף שיניים זבות שתיקה
ויין אדום. אישה עם נשמה עברה היום ברחוב
היו לה עיניים ולב. היא הייתה מבוגרת
והיה חמסין. ישבנו בצל. קראנו שירה גרועה
מאנתולוגיה של משוררים צעירים.
ישבנו על קוצים. ירוקים.
הרמנו את המבט לעברה
זה היה מבט קצר. היא נזקקה ליותר.
הייתה לה נשמה גדולה מדי בשביל העולם הזה.
אנשים עם נשמות אדירות כמו שלה,
שנעצרים בפליאה באמצע הרחוב
ומשתפים זרים בהשתהותם,
הם בדרך כלל בודדים.
היא נעצרה לידנו וחייכה חיוך ענקי
שלא הצלחנו להשיב.
אם היינו קמים ומחבקים אותה
זה לא היה מספיק.
אז הורדנו עינינו חזרה אל הקוצים.
שתינו מים ושתקנו.
טובה שירה גרועה מחלשה שלא אומרת כלום
השיר יפה ומדייק בקטע המתאר את הבדידות
כל מה ש"אנחנו" הוא סוג של פרגון ויפיוף עצמי שראוי למתן למינימום אפשרי.
שיר חלש
יפה ונוגע.
זה נכון. לפעמים יש סביבנו כל כך הרבה אהובים, אך עדיין אנחנו מרגישים לבד.
לרגע חשבתי שאולי התכוונת לכתוב להשתאותם אבל דווקא אהבתי את "להשתהותם". הזדהיתי עם האישה הזאת שלא מסוגלת לעשות דברים לבד ואין לה יכולת לקרוא אפילו ספר ,ואינני יודעת אם זה ניחוש שלך או ידיעה ,אולם חשבתי על זה לא פעם ,והגעתי למסקנה שאני תמיד צריכה להיות עם אנשים ומאוד חברותית לזרים דווקא בגלל שהפנים שלי כנראה בודד. (יש לזה גם עבר וסיבות אולם לא משנה),ואנשים כאלה לא מסתפקים בלהיות בין אנשים ואיתם, הם חייבים לגעת.וזהו.
הדממה של המחשב גורמת לי לחשפנות וירטואלית בזכותך , אז ברור שנהניתי מהפוסט שלך.
תודה.
כתוכ נהדר עם הבנה אנושית לה ו לכם.
מירי תודה רבה. שבוע טוב, חגית
המשפט "קראנו שירה גרועה מאנתולוגיה של משוררים צעירים", לא רק שהוא מושך אליו יותר מדי אש, אין לו גם מקום בשיר מבחינת רצף אירועים, מחשבות, אין לו שייכות תוכנית לשיר. השיר יהיה יפה בלעדיו.
שתינו מים ושתקנו
זה אולי מיותר.
אך השאר מלא אוירה, יש שיח, לא ברור עד הסוף, אך יש את התנועה, ומעורר בי תחושות,יש לזה משמעות גם בלי להבין הכל.
להתראות טובה
אפשר היה אולי לתת לזה צורה יותר מהודקת , אבל הראיית השירית עזה!
אז ככה, השיר מושך להמשך הקריאה בשל היותו סיפורי באופיו אבל ריבוי הפרטים כולל השורה הפרובוקטיבית על המשוררים הצעירים הגרועים (ומסקרן למי התכוונה המשוררת) מעט גורעים מהשיר.
חגית, ניתן היה לחלץ מחומרי השיר הזה שיר הרבה יותר טוב. אפשר כבר לחוש
את השיר הטוב הגלום בהם. מדהים שהשורה על השירה הגרועה של משוררים צעירים נראית פרובוקטיבית לכמה מקוראי הפוסט. ברור לגמרי, שבין "המשוררים" הצעירים, שהתרבו כפטריות אחרי גשמי ברכה, מצויים לא מעט כאלה שעדיין מגששים את דרכם. יש ויש..אך טבעי הוא
לא ברור לי מדוע אתה מזלזל בתגובתי לשירה של חגית. נכון, גם אני, (כמו חגית), משורר, צעיר, ולא בגרשיים, וכן, השורה המדוברת נראית לי לא במקום. עדיין תגובתי קבילה ביותר ולא צריכה שישימו אותה בסוגריים.
לא נראה לי שהוא התכוון אליך. הוא התכוון ל"משוררים", למושג, כהכללה
יקירי המשורר הצעיר SAM- אני מצהיר בזאת שבעבר וגם מכאן ואילך, הביטוי "משורר צעיר" ביחיד וברבים בדבריי, הוא צורה כללית שאינה מתייחסת אליך במיוחד. כשאומרים "בני אדם" לא מתכוונים במיוחד או דווקא לסוקרטס.
אני נעלב יותר מדי מהר, גם באופן כללי. תודה על ההבהרה.
בידי המשורר הצעיר והגרוע בוער הטקטסט. זה טיבו של כל מי שמהר להעלב מהשורה ההיא. שיר נהדר, חגית. יפה בעיני המטאפורה האנטי מטאפיסית הנבנית ברקע, כנגד מעשה ישו, את הופכת יין למים…
מאוד אהבתי את השיר, ואת כל שאר שיריך, חגית, ותודה להרמן על ההערה לגבי היין והמים, שהעשירה לי את הקריאה.
מי את, נעמי?