בְּסוֹף

גַּעְגּוּעִים הֵעִירוּ אוֹתִי אֶל בֹּקֶר שְׁחֹר רְדִיפָה

נִכְסַפְתִי אֶל בַּיִת שֶׁמֵעוֹלָם לא הָיָה

בּוֹ מַרְתֵּף, שָׁם מֻנָּח כּׁחי,

בְּסוֹף שְׁנוֹת עֶשְׁרוֹתַי שְׁלֹשִׁים סוסים

עָמְדוּ גְּבֵהִים מֵעַל הַסַּף,

רְדִיפָה אוֹ נִרְדָפָה? שָׁאֲלוּ

כֹּחַ, עָנִיתִי, כֹּחַ

שחֻלְשָׁה יְכֹלָה לִהְיוֹת מִדַּי חֲזָקָה

בַּגּוּף הֶעָיֶף הַנִּכְנָע.

וְלא הָיָה עוֹד שֶׁקֶר בַּזְמַן וּבָאוֹר

רַק הֵעְדֵּר גַּג מֵעַל חַדְרִי הֶחָסֵר

אֵין הַגַּג קבוע שָׁם מֵעַל

סִיד הבִּטָּחוֹן מִתְפּוֹרֵר.

קַמְתִּי וְהִצַּתִּי לִי מָוֶת.

ראה אור ב"גג"