אוקיינוס
  • חגית גרוסמן

    נולדתי בשנת 1976 בעיר אחת לצד הים התיכון. בנעוריי עזבתי והלכתי מעירי. בבגרותי שבתי אליה. אינני רואה את כחול הים מחלוני או שומעת את רחשיו. יותר מכל אני רוצה עכשיו להפליג, לשבת בתא נידח, לשתות כוס יין, להצית סיגריה ולכתוב. ספריי: 2007 - תשעה שירים לשמואל, הוצאת פלונית 2010 - לויתני האפר, הוצאת קשב לשירה

סשה

 

סשָׁה גָּרָה לְיַד נְמֵרִים וַאֲרָיוֹת

בֵּין הַיָּם לָהַר, בֵּין טוֹבִים הַשְּׁנָיִם מִן הָאֶחָד

לָאֶחָד. סשה שְׁחוֹרַת הַשֵּׂעָר לְאָן נֶעֱלַמְתְּ?

בֵּין הַכְּבִישׁ לַאֲוִיר, בֵּין הַשָּׂדוֹת לָעִיר

הֵיכָן כְּנַפיִיךְ תּוֹפְחוֹת בַּלַּיְלָה, בּוֹקְעוֹת מגבֵּךְ

וּמְעוֹפְפוֹת?

 

סשָׁה עוֹשָׂה אָהֲבָה עִם מִי שֶׁרַק יִרְצֶה

הִיא אוֹהֶבֶת אֶת זֶה כָּאן וְעַכְשָׁו

הִיא אוֹהֶבֶת לָעוּף עַל זֶה

יָד נִכרכֶת בְּיָד מוֹלִיכָה אַלְמנִים בִּרְחוֹבוֹת

חֲשׁוּכִים, מֵעַרְסֶלֶת גַּב יְתוֹמִים

סשָׁה אוֹהֶבֶת אֶת כֻּלָּם.

 

סשָׁה, הַאִם אַתְּ עֲדַיִן פּוֹחֶדֶת מֵעֶרֶב יוֹם הַשַּׁבָּת?

כְּשׁהשׁמים מְכַבִּים אֶת כָּל הַמִּלִּים, הַאִם אַתְּ

עֲדַיִן יוֹשֶׁבֶת לְבַד, מַצִּיתָה סִיגָרִיָּה וְנוֹשֶׁפֶת עָשָׁן

אֶל חַדְרֵךְ הַלָּבָן?

 

סשָׁה שְׁחוֹרַת הַמַּבָּט נוֹתֶנֶת אֶת גּוּפָהּ

בִּמְהִירוּת הַקּוֹל הַנִּכְנָע לַלֵּב

הִיא מְסָרֶבֶת לַעֲצֹר וְלַחֲשֹׁב

מַאֲמִינָה שֶׁאִם זֶה חַיָּב לִקְרוֹת, זֶה יִקְרֶה.

2 תגובות

  1. שלום חגית
    את אכן יודעת לעשות זאת מקסים
    לשלב את הסיפור בשיר
    כמו ״בסוף אוגוסט״
    וכבר היא מתנגנת לי
    תודה כיף של שיר

  2. גיורא פישר

    שיר דאגה לחברה, שאורחות חייה מובילות אותה לקצוות.יפה.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחגית גרוסמן