גג

עוֹד אַגִּיעַ אֶל הַגַּג בּלַיְלָה

הַשָּׁמַיִם יִהְיוּ תְּכוּלִים כְּעֵין הָאִינְדִּיגוֹ.

רוּחַ תישוב. הַמִּגְדָלִים יְנַצְנְצוּ כְּמוֹ כְּלָבִים

עִם הַרְעָלָה זַרְחָנִית. הַשֶּׁקֶט יַצְמִית אֶת הַכּוֹכָבִים

אֶשְׁכַּב עַל הַסַּפָּה הַגְּדוֹלָה וְהַמְּטֻנֶּפֶת

וְאֶתְמַלֵּא בַּרוּחַ הַסּוֹדִית וְלֹא יִהְיֶה לִי אִכְפָּת

מֵהָעֻבְדָּה שֶׁאֵין לִי זְכוּת גִּישָׁה לְגַג,

כִּי בַּעַל הַבַּיִת הַמְּחֻרְבָּן הִשְׂכִּיר אוֹתוֹ לְאַחֶרֶת

וְחָסַם אֶת הַדֶּרֶךְ לְכָל הָאֲחֵרִים

אֶכְתֹּב שִׁיר נְאָצָה לְבַעַל הַבַּיִת חֲסַר הַפָּנִים

אֶשְׂרֹף אוֹתוֹ וְאַשְׁלִיךְ לַכְלָבִים.

כְּבָר אַרְבַּע שָׁנִים שֶׁאֲנִי סְגוּרָה בְּתוֹךְ הַקּוּפְסָא

מְפַנְטֶזֶת עַל מִרְפֶּסֶת רְחָבָה יוֹתֵר

עַל רוּחַ, עַל מְרְחָבִים

בִּזְּמַן שֶׁמעַל הָרֹאשׁ שֶׁלִּי שׁוֹכֵן לוֹ הַגַּג

מְחֻבָּר לַעֲנָנִים, לְשמים, לֶאֱלֹהִים

אַךְ שְׁלִיחֵי הַכֶּסֶף בִּצְּעוּ מַעֲשֶׂה מְגֻנֶּה וְנָעֲלוּ הַדֶּלֶת.

שֶׁיִּשָׂרֵף בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלִּי שֶׁאֶת פָּנָיו מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי

שֶׁיִּשָׂרֵף עוֹרֵךְ הַדִּין שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלִּי שֶׁאֵת הַסִּיד הַמִּתְקַלֵּף שֶׁל קִירוֹתַיו

אֲנִי מטאטאת מֵהָרִצְפָּה, שֶׁמַּפָּלֵי הַטִּיט שֶׁלּוֹ חוֹנְקִים אֶת רֵיאוֹתַי

שֶׁיִּשָׂרֵף הַכֶּלֶב שֶׁהִמְצִיא אֵת הַכֶּסֶף

שֶׁתּשרף הַחַמְּדָנוּת.