פחד

                                                                           לטלי לטוביצקי

אִם הַזְּמַן הַזֶּה לֹא יַעֲצֹר

לֹא אוּכַל לְהַבִּיט לְתוֹךְ הַגּוּף

שֶׁהִצְמַדְתְּ לַקִּיר עֵרֹם וְשָׁדוּף

מְגַלֶּה עֶרְוָה שְׁחוֹרָה.

זֶה מָה שֶׁאַתְּ כּוֹתֶבֶת,

מְשֻׁגַּעַת מִבְּדִידוּת וַחֲתוּלִים,

שֶׂעָרֶךְ מַלְבִּין וְאַתְּ מְחַפֶּשֶׂת מִלִּים.

אִם אֵינֵךְ כּוֹתֶבֶת נִדְמֶה לָךְ

שֶׁהָעוֹרְבִים צוֹוְחִים עַל מִטָּתֵךְ

אַתְּ מִתְקַפֶּלֶת לְגֹדֶל מִילָה

מִתְכָּנֶסֶת בָּאֶלֶף – בֵּית שֶׁל בֵּיתֵךְ.

"רַק מִלִּים עַל דַּף

לְמִי אִכְפַּת מֵהַשִּׁירִים שֶׁלִּי?"

כָּךְ נִדְמֶה לָךְ. כְּשֶׁאַתְּ אוֹסֶפֶת בְּגָדִים

לְמִשְׁפָּחוֹת שֶׁבֵּיתָן נֶהֱרַס

שֵׂעָר לָבָן בּוֹקֵעַ מראשךְ

כְּמוֹ דַּפִּים עֲלֵיהֶם טֶרֶם כָּתַבְתְּ,

 אַךְ כְּבָר חוֹשְׂפִים אֶת כָּל מַחְשָׁבוֹתַיִךְ 
וְהֵן מוּצָפוֹת דְּאָגָה.

"לְמִי אִכְפַּת משִּׁירִים? 
שִׁירִים הֵם אֶלוֹהִיִים."

אַתְּ פַּחְדָנִית כְּמוֹ מְשׁוֹרֶרֶת אֲמִתִּית

מְפַחֶדֶת לַעֲנוֹת לְטֶלֶפוֹנִים לֹא מֻכָּרִים

רוֹעֶדֶת מֵהַמִּילָה שֶׁתַּקְצִין אֶת רוּחֵךְ

תַרְעִישׁ אֶת הָעוֹלָמוֹת הַשְּׁבִירִים

תְּבַקֵּעַ אֶת הַשֶּׁקֶט שֶׁלִּקַּטְתְּ בְּקַפְּדָנוּת

כִּמְעַט בְּלִי אֶפְשָׁרוּת

מִילָה אַחַת תְּסַכֵּן אוֹתָךְ

מַסְפִּיק רַק מִשְׁפָּט מְאַיֵּם

רֶגַע בְּלִי אָהֲבָה

וְהַקְּלָפִים יִטַרְפוּ, מִגְדָּל הַזְּכוּכִית יִתְנָפֵּץ

הָאֶבֶן הַשּׁוֹאֶבֶת תְּאַבֵּד מִכֹּחָהּ

תָּנוּעִי בֵּין הַחֲדָרִים וְהַדַּפִּים

בְּרוּחַ רַבָּה שֶׁאֵינָהּ מְזַהָה מִילָה מִלְּבַד

פַּחַד.