מרדף

ההמון רודף אחר הגנב. תפס אותו במורד הרחוב. ההמון נוהר אל הגנב. הצמיד אותו למדרכה. בעט בבטנו. הוא נכנס למכונית של אישה והחל לנסוע. ההמון קלט אותו ורץ אחריו. כמו עכבר הוא צמוד עכשיו למדרכה. ההמון צורח ללוכד: כל הכבוד. הגברים מתרגשים. הפיליפינים יוצאים מהחלונות להביט. לשאול שאלות. נועצים עיניהם בגנב. ערבי מטומטם, מסביר ההמון זה לזה. שלף אותה מהאוטו ורצה לגנוב. מוכרת הגבינות אמרה שהאישה עזבה את האוטו והלכה. השמועות שורפות את שיבולי הרפש ברחוב. מגיע לה, מגיע לה, איפה האישה? זה האוטו שלך נכון? הנה, גנב לה את האוטו, ערבי זה." צועק ההמון. אני מביטה בו מן החלון ורואה גבר יפה. הוא אוחז מאחורי גבו בחפיסת סיגריות. ידיו נתונות באזיקים. שוטרים מוליכים אותו כעת מצד לצד כמו סחורה. הוא לא מאבד מקומתו. לא צועק. עומד בדממה. כפות. מאזין לצעקות. ראשו אינו מושפל.
כל הרחוב הוכה בְּחשמל הרדיפה אחר הגנב. סוחרי האוכמניות פתחו בריצה. הפשילו שרוולים. תפסו אותו. הצמידו למדרכה. הזמינו שוטרים. עכשיו הדם זורם בורידים. מלבה את מערות הבטן המשועממת. הנער היפה נלכד. כעת ישלח למעצר. הלוכד המכוער עומד ברחוב. מספר על תחושת נפלאות שריריו.
פתאום הרחוב מביט זה בזה. המרפסות מתאחדות. היריבים מצאו נושא שיחה לוהט. הדם מתלקח בורידים. גבר יפה עם ג'ינס כחולים וסיגריות 'מרלבורו' אדום. שיער מסורק. מבט גאה. כנראה שרצה להיתפס. ערבי מטומטם, מהדהדת הקללה שנותרה זרוקה על הכביש.
הנער נכנס לניידת. מובל לתא המעצר. שם יתנו לו מקום לישון על הרצפה. הסוחרים לא יודו שזה הדבר הטוב ביותר שקרה להם השנה. הם הפכו לגיבורים. הנער נשלח לצינוק. שם יתנו לו אוכל ומיטה.
חבל שלא גנב לך האוטו, צועקים הבורים. דמם המשועמם מבעבע כשמפניה. העכברוש לא השפיל ראשו.
פניו היפות לא נשרטו. אף מבוכה בהן לא עלתה. גאה נכנס לניידת. זכה להישאר בגבולות המדינה.
רגעים מעטים חלפו והרחוב שב לקדמותו. הקונים משייטים. המוכרים סוחרים. רק בעלי עיטורי הגבורה עוד ממשיכים לדבר על הדבר הנפלא הזה.