בננות - בלוגים / / תהילים
אוקיינוס
  • חגית גרוסמן

    נולדתי בשנת 1976 בעיר אחת לצד הים התיכון. בנעוריי עזבתי והלכתי מעירי. בבגרותי שבתי אליה. אינני רואה את כחול הים מחלוני או שומעת את רחשיו. יותר מכל אני רוצה עכשיו להפליג, לשבת בתא נידח, לשתות כוס יין, להצית סיגריה ולכתוב. ספריי: 2007 - תשעה שירים לשמואל, הוצאת פלונית 2010 - לויתני האפר, הוצאת קשב לשירה

תהילים

 

 

 

 

אָשְרֵי הָאִשָה אָשֶר לֹא נַטְשָה בִּתָּהּ

וּבדֶרֶךְ קוּקִיוֹת לֹא עָפָה.

וּבקִנֵּי זָרִים לֹא הוֹשִיבָה אוֹתָה

כִּי אִם בֵּין יָדֶיהָ עַטְפָה רֹאשָהּ

וְלִטְפָה וְשָׁמְרָה עָלַיו יוֹמָם וָלַיְלָה.

 

וְהַיְתָה כְּאם נוֹכָחַת

וּכְאִשָׁה מַשְׁכִּילָה

אֲשֶר הַשְכָּלָתָה תִּתֵּן לְבִתָהּ

וְתוֹרָתָה לֹא תִּדּוֹם

וְכָל אֲשֶׁר תָּעֲשֶׁה יַצְלִיח.

 

לֹא כַּן הַקוּקִיָה,

כִּי זָרִים יְנַצְלוּ גוּף בִּתָהּ

וְעַל כַּן לֹא יָקוּמוּ זָרִים לְנַחְמֶנָה.

כִּי לֹא תֶּדַע בִּתָהּ דֶרֶךְ אֵם

 וְדַרְכָּהּ תֹאבַד.


 

 

6 תגובות

  1. מיוחד מאוד! הייתי רוצה לדעת למה כתבת את השיר הזה

    גלית

    • חגית גרוסמן

      גלית

      הייתי רוצה שאת תגידי לי למה ומה את חושבת שגרם לי לכתוב את השיר הזה.

  2. מעניין ונוגע.
    הצעה חצופה ומתערבת: לכתוב בבית הראשון בשורה השנייה "בדרך קוקייה" ולא "בדרך קוקיות". אישה – אל מול – קוקייה (ולא נשים מול קוקיות)…

  3. תפילה ראויה!
    וכתובה למשעי…
    אשרי אותה אֵם.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחגית גרוסמן