בננות - בלוגים / / סכין אהבה
אוקיינוס
  • חגית גרוסמן

    נולדתי בשנת 1976 בעיר אחת לצד הים התיכון. בנעוריי עזבתי והלכתי מעירי. בבגרותי שבתי אליה. אינני רואה את כחול הים מחלוני או שומעת את רחשיו. יותר מכל אני רוצה עכשיו להפליג, לשבת בתא נידח, לשתות כוס יין, להצית סיגריה ולכתוב. ספריי: 2007 - תשעה שירים לשמואל, הוצאת פלונית 2010 - לויתני האפר, הוצאת קשב לשירה

סכין אהבה

 

 

 

מִי הֶנִיחַ בְּיָדֵךְ אֶת סָ-

כִּין

האִמָהוּת?

מָאוֹר לְהָבָת רָכּוּת בּוֹהֶקֶת

בִּצְרוֹר בְּגָדִים עָטוּפִים בְּסָדִין מִתְ –

רָחֵק , זוֹ אַנִי מְעַל לָשָטִיח מְשָחֶקֶת

בָּסָ –

כִּין וְהיָד המוּנֶפֶת מְעַלַי

נִנְעֶ –

צֶת אַךְ אֵינָה נִשְלֶ  –

פֶת

 

סָכִּין אַהֲבָה בּוֹהֵק יוֹ –

רֵד במעלִית

 

 

* 

 

אֲנִי אֵלַיךְ שרָה כְּדֵי שלא אהיה

אֲנִי, מעל לשטיח עלַיו אַת דוֹרֶכֶת

בּפָעָם האחְרוֹנָה תַחְתַיִךְ אַשִיר

שלא אהיה אֲנְי וְאֵינֶנִי מְשוֹרֶרֶת

רַק שכך אֵפְשר הכָּל לַ"גִיד

כְּששוֹכְבִים מִתָחַת לאוֹתִיוֹת

כְּדֵי שלא אֵהְיֶה אֲנִי

וְאינֶנִי שָרָה בִּשְפָתֵךְ, קוֹדֵם שוֹבֶרֶת

שלא תְּזָהִי וְדָבַר אֵינוֹ נִשְמָע כָּמוֹךְ, אִמִּי

בָּשִיר אֵינֶנִי מוֹצֶאת אוֹתַךְ אוֹ אוֹתִי

אֵינֶנִי מוֹצֶאת אֶת שְמִי בְּתוֹךְ שְמִי

בְּתוֹךְ הַשִיר – אַת אֵינֶנִי.


 

 

תגובה אחת

  1. מירי פליישר

    מאחלת לך כוח מול הסכין האמהית.
    כוח השירה שהיא לא בה, היא כבר טריטוריה וחיים.
    שמחה בשבילך שאת יכולה להתבטא ולבטא כל מה שרק תרצי ביחס אליה.
    קשים היחסים בת-אם .
    המשך הצלחה
    !may the force be with you

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחגית גרוסמן