מופרעת

הַמַּצְלֵמָה מַנְצִיחָה אֶת הַיֹּפִי בְּתוֹךְ מִסְגֶּרֶת בַּת אַלְמָוֶת

וְהִיא מְצַלֶּמֶת רַק אֶת עַצְמָהּ. הִיא תָּמִיד נוֹתֶנֶת שֶׁיַּפְרִיעוּ לָהּ

אֲבָל חוֹשֶׁבֶת לִגְמֹר עִם הַכֹּל, יֵשׁ לָהּ מַחֲנָק קַטְלָנִי בַּגָּרוֹן

וְאֵיזוֹ בְּדִידוּת שֶׁלֹּא קָמִים מִמֶּנָּה.

הִיא חַיֶּבֶת לִכְתֹּב שִׁירָה, יוֹשֶׁבֶת לַשֻּׁלְחָן וְאָז הוּא בָּא

קוֹרֵא לָהּ לָלֶכֶת אַחֲרָיו וְכֹל הַדְּלָתוֹת הַמֻּפְלָאוֹת נטרקות.

הִיא כָּל הַזְּמַן עוֹסֶקֶת בָּחֲרָטוֹת, לכן חַיֶּבֶת לִישֹׁן עַד הַצָּהֳרַיִם

הַתִּינוֹק שֶׁלָּהּ לוֹמֵד לָלֶכֶת בָּחֲשֵׁכָה וּלְחַכּוֹת אֲרֻכּוֹת

הִיא מְיַצֶּרֶת חָלָב מטוּבּק וְאָדֹם מִיַּיִן

צפּוֹרְניהּ עַד הָעֶצֶם אֲכוּלוֹת וְאֵין לָהּ רְאִי מִשֶׁלָהּ.

הִיא מגלחת ערוותה עַד פְּנִים ירכיה חוֹלֶפֶת סכינו

מִשְּׁנוֹת נעוריה נשְׁחַת בְּשָׂרָה וְהֻגַּשׁ לַפֻּלְחָן,

רַק הַיָּדַיִים מִשְׁתַּנוֹת.

רֹב הַזְּמַן אֵין לָהּ גּוּף אוֹ פָּנִים וְיֵשׁ לָהּ קוֹל מרושע

וְכָל מִי שֶׁשָּׁמַע אֶת קוֹלָהּ הָיָה נוֹקֵט בָּהּ בְּיָד קָשָׁה

אֲבָל הִיא יְכוֹלָה לוֹמַר אֶת הַכֹּל.