מָאקִיוֹ
לוּ ניִתַּן הָיָה, בִּמְשִׁיחַת מִכְחוֹל אַחַת, לְשַׁכְתֵּב אֶת דִּבְרֵי יְמֵי הָאָדָם, הָיְתָה זוֹ וַדַּאי מְשִׁיחָה קְצַרְצָרָה. הָיְתָה זוֹ וַדַּאי מְשִׁיחָה מְהִירָה. וַדַּאי לֹא הָיְתָה זוֹ מְשִׁיחָה יְשָׁרָה. אֵין סָפֵק שֶׁלֹּא הָיְתָה זוֹ מְשִׁיחָה זְהִירָה.
כַּוָּנָתוֹ הַשְּׁלֵמָה.
כְּהֶרֶף עַיִן הָיָה וַדַּאי מוֹשֵׁךְ הָאָמָּן מִבִּטְנוֹ. טוֹבֵל הָיָה אֶת מִכְחוֹל שֵֹיעָרָן שֶׁל שׁוֹלוֹת הַפְּנִינִים בְּנוֹת יָפָּן, וּמַקִּיז דַּם עֵצִים מְפֻחָמִים עַל קְלִפּוֹת עֵץ תּוּת, שֶׁעֻבַּד וְשֻׁטַּח וְהֻדְבַּק, כְּדֵי שֶׁיַּתְאִים לִצְרָכָיו.
רִכּוּזוֹ הַמֻּשְׁלָם.
בִּמְשִׁיחַת מִכְחוֹל אַחַת, יוֹצֵר הָיָה הָאָמָּן אָדָם מֻשְׁלָם בְּעוֹלָם מֻשְׁלָם.
וְלֹא הָיוּ בְּעוֹלָמוֹ חוֹלִי וּמָוֶת וּכְאֵב וּפְרֵדָה. לֹא הָיוּ מְבַכּוֹת בּוֹ אַלְמָנוֹת אֶת מוֹת גִּבּוֹרֵיהֶן. לֹא הָיוּ זְעוּפִים פְּנֵי הָאֲנָשִׁים וְלֹא הָיָה קָשֶׁה עֲלֵיהֶם יוֹמָם. לֹא דָּאַב בּוֹ גַּב זָקֵן. לֹא רָעֲבוּ פָּעוֹטוֹת וְלֹא נִשְׁמַע בִּכְיָם. לֹא הָיוּ אֲבוּדִים בּוֹ הָאֲנָשִׁים וְלֹא הָיָה לָהֶם צֹרֶךְ לְהִמָּצֵא.
בְּעוֹלָמוֹ הַמֻּשְׁלָם הָיוּ מְבִינִים כָּל בְּנֵי הָאָדָם אֶת גָּדְלָהּ וְעָמְקָהּ שֶׁל אָמָּנוּתוֹ. הָיוּ מַפְלִיגִים בְּשִׁבְחָהּ שֶׁל רֵיקוּת מַחְשַׁבְתּוֹ וְהָיוּ לְאֶחָד עִם כָּכוַּת מְלַאכְתוֹ.
מַחְשַׁבְתּוֹ הַמֻּשְׁלֶמֶת.
וּכְשֶׁיָּצָר הָאָמָּן אֶת דֶּגֶם הָאָדָם הַמֻּשְׁלָם, בִּמְשִׁיחַת מִכְחוֹל אַחַת נָתַן עֵינַיִם בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל אָדָם וּבְאוֹתָהּ מְשִׁיחָה מְדֻיֶּקֶת וְרָפָה נָתַן אֶת שְׂפָתָיו וּמִינוֹ וְאֶת שְׁמוֹ. וּכְשֶׁהָיָה הָאָמָּן מְרֻצֶּה מִמְּלַאכְתוֹ, נָתַן הוּא חַיִּים בִּיצִירָתוֹ, וּכְשֵׁם שֶׁעָשָׂה אֱלֹהָיו לְפָנָיו, הוּא חָתַם בָּהּ אֶת שְׁמוֹ.
אַךְ בְּעוֹלָמוֹ שֶׁלּוֹ, שֶׁאֵינוֹ מִן הַשְּׁלֵמִים שֶׁבָּעוֹלָמוֹת, בְּנוֹת יָפָּן לֹא שָׁלוּ עוֹד פְּנִינִים מִלֵּב יָם. עֵצִים שֶׁהִתְפַּחֲמוּ לֹא לִבְלְבוּ עוֹד, לֹא הִשִּׁירוּ עוֹד אֶת עֲלֵיהֶם בַּסְּתָו. לֹא חָרַט בּוֹ שׁוֹטֶה מְאֹהָב אֶת שֵׁם אֲהוּבָתוֹ עַל קְלִפַּת עֵץ הַתּוּת, שֶׁעֻבַּד וְשֻׁטַּח וְהֻדְבַּק, כְּדֵי שֶׁיַּתְאִים לִצְרָכָיו שֶׁל אָמָּן. לֹא נִפְלָה אֲהוּבַת הַשּׁוֹטֶה בֵּין זְרוֹעוֹתָיו.
כִּשְׁלוֹנוֹ הַמֻּשְׁלָם.
בְּסַדְנַת הָאָמָּן, בֵּין גְּלִילֵי נְיָר דְּהוּיִים לִסְּתָו, בֵּין זִכְרוֹן הָאֶתְמוֹל לִמְרִיבַת הַשְּׁכֵנִים, קַו אֶחָד נִמְשַׁךְ, שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ בֵּין אֵינְסְפוֹר הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת. בֵּין קוֹלָה שֶׁל קַרְיָנִית הַטֶּלֶוִיזְיָה לָאָבָק עַל עַדְשׁוֹת מִשְׁקָפָיו, שְׁתִיקָה אַחַת נֶעֶתְקָה מִגְּרוֹנוֹ שֶׁל אָדָם. טִפַּת דְּיוֹ תְּלוּיָה עַל מִכְחוֹל בִּמְנוּחָתוֹ, עַל פָּנֶיהָ צָפִים פָּנָיו.
© כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת לְיוּבָל אִידּוֹ טַל.
מעניין ויפה במיוחד. והנה העולם ההוא דומה לעולמנו.
אפשר לקבל קצת פרטים על הכותב?
המילים ראו אור בכתב העת
הליקון.