בְּיוֹם לֵידַת החַיְדַק הלַבַן
שוֹבַל דַּם נָזַל משבט אפְריקאי
וְהיו הגלים זורְקים דֶּמַע-
הִתְיַתְמוּתַם
מִדָם תַּמְצִיתָם שָם המָקוֹר לנֶפֵש
וְאני עוזֶבַת אותם לְנפְשם
עולָה על הקו הראשון שיחְזִיר אותי לסִפְרִיָה
בוחרת ספר לְפי מְשיכה בלְבד
לְאן שידִי לוקחת אותִי
אֲני פותחת בְּאמְצע הספר בּדיוּק וְקוראת:
"שִשִים מלְיון וְיותר שְחורים, שְני מליון וְיותר
אינְדיאנים שש מלְיון וְיותר יְהוּדִים נִרְצחו מידֵי האדַם
הלבן"
בֶּלֶטֶרִיסְטִיקָה לא שוֹכָחָת לְאַף אֵחַד
מסְביבי ארְנבות מוות שְקוּפוֹת
מתְחבְּאות. גם הן לא שוֹכחות לְאף אחד
אף פעם. אל מול עיני מוּנחת ארְנבת מוות
שלא יְכולה להיוֹת דבר שאיננו קשור
בארְנביותה או בְּמוֹתָה
חגית, השיר מרתק וממוקד. החידק הלבן שולט בעולם. הוא גם מתחפש לצהוב אסיאתי ולמזרח תיכוני. ומתחפש בבגדים אירופאים של השכלה. שמרי נפשך בתי.
ארנבות מוות שקופות מתחבאות- איזה דימוי. מסתוריות רבה בשיריך. מג'יק מורובידי. אליס אין וונדר-פואם-לנד