נולדתי בשנת 1976 בעיר אחת לצד הים התיכון. בנעוריי עזבתי והלכתי מעירי. בבגרותי שבתי אליה. אינני רואה את כחול הים מחלוני או שומעת את רחשיו. יותר מכל אני רוצה עכשיו להפליג, לשבת בתא נידח, לשתות כוס יין, להצית סיגריה ולכתוב.
ספריי:
2007 - תשעה שירים לשמואל, הוצאת פלונית
2010 - לויתני האפר, הוצאת קשב לשירה
כמה את יפה, כמו שאת כותבת. באשר לקריאה, אדמין. לי נעים לשמוע את קריאת השיר בתוך עצמי. דרוש קורא מוכשר במיוחד שיאיר עוד על המצלול הפנימי ואם זכית ביכולת ההקראה תבורכי.
עלי והצליחי.
מאד מחמיא, חגית. אשמח לשמוע אותך קוראת משיריך. אולי תעלי פסקול לכאן?
כמה את יפה, כמו שאת כותבת. באשר לקריאה, אדמין. לי נעים לשמוע את קריאת השיר בתוך עצמי. דרוש קורא מוכשר במיוחד שיאיר עוד על המצלול הפנימי ואם זכית ביכולת ההקראה תבורכי.
עלי והצליחי.
כתבה מפרגנת ומעוררת סקרנות, והחמצה שלא הייתי שם לשמוע ולראות
אה, כבר קראתי את זה בהארץ די מזמן, הייתי שמחה להכיר עוד משירייך.
הבהרה, האה התכוון להגיד איזה יופי.. זוכרת את זה.
מרושעת
משמח לראות שמכבדים את שירתך כראוי לה.
יפה מאוד ואת ראויה . מאוד אהבתי את התמונה .הפנים שלך אומרות שירה.
חגית, כתבה מחבקת, גם הצילום שלך נהדר. אמתין לספר…