בננות - בלוגים / / ומי שתפס את מקום החניה הקבוע נחתך בגרונו
אוקיינוס
  • חגית גרוסמן

    נולדתי בשנת 1976 בעיר אחת לצד הים התיכון. בנעוריי עזבתי והלכתי מעירי. בבגרותי שבתי אליה. אינני רואה את כחול הים מחלוני או שומעת את רחשיו. יותר מכל אני רוצה עכשיו להפליג, לשבת בתא נידח, לשתות כוס יין, להצית סיגריה ולכתוב. ספריי: 2007 - תשעה שירים לשמואל, הוצאת פלונית 2010 - לויתני האפר, הוצאת קשב לשירה

ומי שתפס את מקום החניה הקבוע נחתך בגרונו

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=1070617&contrassID=1&subContrassID=18&sbSubContrassID=0

9 תגובות

  1. איריס קובליו

    מאד מחמיא, חגית. אשמח לשמוע אותך קוראת משיריך. אולי תעלי פסקול לכאן?

  2. כמה את יפה, כמו שאת כותבת. באשר לקריאה, אדמין. לי נעים לשמוע את קריאת השיר בתוך עצמי. דרוש קורא מוכשר במיוחד שיאיר עוד על המצלול הפנימי ואם זכית ביכולת ההקראה תבורכי.
    עלי והצליחי.

  3. כתבה מפרגנת ומעוררת סקרנות, והחמצה שלא הייתי שם לשמוע ולראות

  4. אה, כבר קראתי את זה בהארץ די מזמן, הייתי שמחה להכיר עוד משירייך.

  5. משמח לראות שמכבדים את שירתך כראוי לה.

  6. מירי פליישר

    יפה מאוד ואת ראויה . מאוד אהבתי את התמונה .הפנים שלך אומרות שירה.

  7. חגית, כתבה מחבקת, גם הצילום שלך נהדר. אמתין לספר…

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחגית גרוסמן