לְגַבְרִיאֵל צְלִילוּת תְּקִינָה הנִתֶנֶת לִשְׁפִיכָה
זְרוֹעוֹתַיו המקִיפוֹת שְׁקוּפוֹת, בִּטְנוֹ המַבְהִיקָה ארוּכָּה
שְׂפַת אִמוֹ: צרְפתית
בִּקְצה הפה לְמעלָה שְׁפָתוֹ זָרָה
וּלמָטָה: עִבְרִית
הוּא מְבקשׁ לִטְרוֹף אֶת לִבּוֹ
תַאֵי מוֹחוֹ מִתְקַלְפִים, בְּרִית הָזוּיָה לִשְׂפתַיו
הוא נוֹפֵל אֶל הדֶשֶא מאחוֹרֵי הבִּנְיָן האפוֹר
מעמִיק את תוֹדעת העֶשֶׂב. נְמלִים מעִירוֹת בּוֹ פּאניקָה.
פּרְפּרִים מִתְעוֹרְרִים. גַּג הבּית האדוֹם בּוֹעֵר
הוא צוֹעֵק. כְּמַרְאֶה תְּנוּעָה הַנֵחְוֵית כְּקוֹל
שְׁפַתוֹ הַתַחְתוֹנָה נִנְגֶסֶת תחת שִׁינַיו העֶלְיוֹנוֹת.
הוּא מְאוֹנֵן בּדְמָמָה. סָם הַזֶרָע מִשְׁתַחְרֵר בְּכָל הַגּוּף.
הוּא נוֹגֵס בּשְׁפַתָיו וְנִרְגָע.
הוא אולי נרגע, אבל אנחנו לגמרי לא 🙂 כל הצלילות התקינה של ציור הדיוקן הזה משבית שלווה בהצלחה רבה…
"בקצה הפה למעלה שפתו זרה למטה עברית" – שורה מקורית ויפה, חגית .וכמה מכמירת לב דמותו השקופה של גבריאל ,זה שגברותו עדינה ושברירית ושפכתו צלולה. תאורים מאוד יחודיים. את באמת מדברת בקול יחודי, שמהדהד הרבה זמן לאחר קריאת השיר, חגית
יפה מאד
Get in touch with me!!!!!!
wassermanemr@aol.com