המכשְׁפָה שַׁמְעָה אוֹתִי מֵאחוֹרֵי מִשׁקפיִם כּהים
עַנְפֵי ידיהַ אותי הקיפוּ
וְלַחשׁ בהן החְדיר לעורְקַי צְלילים יְרוקִים
"אַתְּ מאוהבת וזהו סוג חיובי של שגעון" היא לחשה
עת התעוררְתי בְּאמְצע ערוגת הורד, מפוסֶקֶת רַגְלַיִם
כְּמוֹ שִׂיחַ עַל פּסֵי אדמה גְּרוּפָה
את גבִּי לִחַחָה רקפת וְאַמְרָה:
"בְּכל שִׁיר יֵשׁ נְבוּאָה
וְיֵשׁ מי שמקְשיב לְמשאלות עַרְבֵי קיִץ חמִים
כְּשיצאנוּ מן הגגוֹת לחפשׂ אֶת אלוהִים
שֶׁכִּמְעט שׁכחְנוּ
מֵרוֹב שׁלמַדְנוּ אֶת עַצְמנוּ.
וְאם אפשר לאדם להעשות בֵּן אלמוֶת
הרֵי זוֹ האִשָׁה.
אִם יתמזל מזלךְ
תצְחקי על עצמךְ עם עצמךְ.
זו הסיבָּה שגבִּי כּפוּף" אַמְרָה הרָקֶפֶת
"אני פשוט לא יכולה להפסיק לצחוק."
רקפת מהממת, חגית, הזדהתי
וואו, שיר מכשף, חגית.
מזהים.
מדהים!
חגית, שיר מפתיע שמתחיל בהסכמה של המכשפה עם פיידרוס של אפלטון ומסתיים (האומנם?) בגלגול צמחי אל האלמוות בנוסח דפנה או נרקיס.
חותם בהנאה גם על נאום הרקפת 🙂
לא יודע אם זהו מענה לפוסט ההתאהבויות שלי –
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=10168&blogID=182#res127511
אבל גם אם לא התכוונת, זה יפה מכל דיעה שתנוסח בקפידה אנליטית 🙂
מ ד ה י ם חגית . תודה
חגית, שיר נפלא.
שיר אהבה יפה ומהורהר.
מעברים מפתיעים.
אם נחפש אלוהים בתוכנו – נמצא. מפתיע גם חיפוש האלוהים והאהבה. לא נראה שיש סתירה בינהם. נמצא גם אלמוות. היום אני לא אישה, לפני אלף שנה – כן. הכל התערבב שם, באלמוות.
נהדר חגית!כמה מחשבות נהדרות שאהבתי:
אהבה כסוג חיובי של שיגעון.
"לחפשׂ אֶת אלוהִים
שֶׁכִּמְעט שׁכחְנוּ
מֵרוֹב שׁלמַדְנוּ אֶת עַצְמנוּ."
והרקפת! מדהימה!
שיר עמוק ויפה! יפה! וללמוד לצחוק על עצמנו מעצמנו- אכן לב הענין
לצחוק מעצמנו עם עצמנו ,כמובן